צבי הירש לוינסון – הבדלי גרסאות

נולד ב[[וולוז'ין]] לרב חיים יחיאל מיכל,{{הערה|בן יהושע, הוציא לאור את הספר "חידושי הגר"א ליקוטי תורה"}}, ובצעירותו למד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב]] וב[[איישישוק]].

לאחר מכן נסע רבי צבי ללמוד בישיבת ראדין אצל ה'"חפץ חיים". הוא התחבב על החפץ חיים, שהיה לומד איתואתו מפעם לפעם סוגיות הלכתיות סבוכות, כשאת מסקנתן קבע בספרו '"[[משנה ברורה]]". לאחר כמה שנות לימוד בישיבה, בשנת [[ה'תרמ"ו]]{{הערה|לפי תולדות וקורות חייו של החפץ חיים, מאת בנו הרב אריה לייב הכהן, עמ' לד. בספרים מסוימים מופיע שזה היה בשנת ה'תרמ"ג (כך למשל במאמר הבא: {{דעת|דוד זריז|daat/chinuch/mosdot/radin-2.htm|ישיבת ראדין}}

, אבל ככל הנראה זו טעות, והשנה הנכונה היא ה'תרמ"ו כפי שמעיד בנו של החפץ חיים, וכפי שמעיד החפץ חיים עצמו במכתבו המובא להלן.}}, לקחו החפץ חיים לחתן לבתו שרה,שנולדה לו (מנישואיו הראשונים) שרה. וכך מתאר החפץ חיים תקופה זו:

{{ציטוט|תוכן="אף שעסקתי עוד אודות יתר חבורי הנוגע לענין מדות ולענין דברים הנוגע לענין הלכה למעשה, מ"מ לא העלמתי עיני מן הישיבה להחזיקה ולהרבותה, ולהשגיח עליה בכל ענינים שהיא צריכה. וכן התנהג עד שנת תרמ"ו שזיכני ד' להשיא בתי לאיש שהוא גאון בתורה וצדיק במעשים מוהר"ר צבי זללה"ה לעווינסאָן שלמד אז בישיבתנו. וכאשר בא לביתי נתחזק ב"ה עוד הישיבה ביותר ששנינו עמלנו להחזיקה ולהרבותה, וחתני ז"ל נתן נפשו על קיום הישיבה עד ימיו האחרונים זללה"ה."}}

כאמור, מלבד עזרתו בניהול הישיבה, הסתייע בו החפץ חיים אף ליצירתו הספרותית ה'[["משנה ברורה]]'", והוא למד עמו בקביעות את ההלכות קודם שכתבן בקצרה בספרו.

בשנת ה'תרס"ז סייע רבי הירש לחותנו החפץ חיים להדפיס את הספר 'גבורת ארי' לרבי [[אריה לייב הלר]] בעל [[קצות החושן|הקצות החושן]] על מסכת יומא, שעד אותו הזמן היה בכתב יד{{הערה|כפי שנכתב בשער הספר במהודרה הראשונה.}}.

פטירתו של רבי צבי הירש קירבה עוד יותר את עזיבת הישיבה את רוסיה לאחר שזו נדדה לשם בשנת [[ה'תרע"ט]]. ובחודש [[אדר]] של אותה שנה, חודשוחודש לאחר פטירתו של רבי הירש, בחודש [[אדר]], יצאה הישיבה בדרכה חזרה לראדין.