SkyTran – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hexagone59 (שיחה | תרומות) מ הגהה |
הלבשת קישורים עירומים |
||
שורה 3:
'''SkyTran''' היא [[מערכת]] [[תחבורה אישית מהירה]] המבוססת על [[מסילת רכבת|מסילה]] עילית, שעליה ינועו בעזרת [[טכנולוגיה|טכנולוגיית]] [[רכבת ריחוף מגנטי|ריחוף מגנטי]] קרוניות הנושאות שניים עד ארבעה [[נוסע]]ים כל אחת. משקל הקרוניות ללא נוסעים כ-700 ק"ג כל אחת והן יוכלו לנוע במהירות של 100 עד כ-160 [[קמ"ש]]{{הערה|http://web.archive.org/web/20010218143931/skytran.net/press/sciam04.htm}}.
את ה[[רעיון]] למערכת זו הציע לראשונה דאגלס מלאווקי בשנת [[1990]] והיא בפיתוח על ידי [[חברה (תאגיד)|חברת]] .Unimodal Inc ואף [[בנייה|נבנה]] [[אב טיפוס]] ראשוני המציג חלקית את פעולת המערכת. מנגנון הריחוף המגנטי נבחן על ידי חברת [[ג'נרל אטומיקס]]{{הערה|https://www.llnl.gov/str/October04/Post.html}} וקיים שיתוף פעולה של חברת .Unimodal Inc עם [[סוכנות החלל האמריקאית]], [[נאס"א]], כדי להמשיך את פיתוחה של המערכת ולבחון אותה לראשונה באופן מלא וכולל{{הערה|
הניסוי הציבורי הראשון של המערכת היה אמור להיבנות ב[[תל אביב]] אך לבסוף הוחלט כי לא תוקם המערכת בתל אביב, והפעלתו תוכננה לאמצע שנת [[2014]]{{הערה|{{mako|עמליה דואק|אם אין רכבת קלה – יש רכבת אוויר|91deaca05615a31004|news-money/tech|11 באוקטובר 2012}}}}. ביולי 2014 פרסמה הנהלת החברה הודעה לפיה המערכת מוצגת בגודל מלא אצל [[התעשייה האווירית]]{{הערה|[http://www.skytran.us/ceos-message/ באתר החברה]}}. ב־14 באפריל 2015 אושרה העברת כספים לטובת המיזם ב[[הרצליה]], דבר המקדם משמעותית את המיזם בישראל. עם זאת נכון ל-2020 המערכת עדיין לא בשלבי הקמה.
בשנת 2017 התפרסם במקומונים ב[[נתניה]] כי פיילוט ראשון של הפרויקט שיחבר בין [[תחנת הרכבת נתניה – ספיר|תחנת הרכבת ספיר]] לשכונת [[קריית נורדאו]] בעיר. ב-[[4 בספטמבר]] [[2018]] אישרה הוועדה המקומית בעיר את הקמת המיזם{{הערה|{{גלובס|גיא נרדי|300 קמ"ש ברחיפה מגנטית: נתניה אישרה הקמת סקייטרן בעיר|1001252625|5 בספטמבר 2018}}}}. אורך המסלול המיועד בשלב הפיילוט יהיה כ-600 מטרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/local-q2_2019/Article-08883e1f9f1ab61026.htm|הכותב=כרמל ליבמן|כותרת=מה קרה לחלום הרכבת המעופפת בתל אביב?|אתר=N12|תאריך=}}</ref>.
ב-2019 פורסם כי המערכת הוצעה כחלופה זולה יותר ל[[רכבת קלה|רכבת הקלה]] שהציעו לתכנן בין [[נמל התעופה רמון]] לאזור העיר [[אילת]] עם אפשרות הארכה דרך העיר עד ל[[מעבר מנחם בגין|מעבר הגבול בטאבה]]. עלות החלופה תהיה כחצי מיליארד דולר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/654345|הכותב=אילן גטניו|כותרת=מיזם חדשני: לרחף מתמנע לאילת|אתר=ישראל היום|תאריך=}}</ref>.
| |||