אגרת הרדיו והטלוויזיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון
Gilzmiz (שיחה | תרומות)
מ ←‏בישראל: הרחבה, ניסוח
שורה 143:
'''אגרת הרדיו''' מוטלת מכוח סעיף 84 לחוק פקודות התעבורה ונגבית באמצעות חלק מאגרת הרישוי לרכב השנתי שמועבר ל[[תאגיד השידור הישראלי]], כשעד לשנת [[2017]] היה מועבר ל[[רשות השידור]]. אגרה זו עודנה בתוקף ומשמשת כחלק ממקורות המימון של השידור הציבורי בישראל.
 
'''אגרת הטלוויזיה''' הוטלה מכוח סעיף 29 ל[[חוק רשות השידור]], והיאושולמה משולמתישירות ל[[רשות השידור]]. [[אגרה (תשלום)|האגרה]] מוטלתהוטלה על כל [[משק בית]] שמחזיקשהחזיק מקלט [[טלוויזיה]], כלומר יכל להשתמש במכשיר כדי לקלוט את השידורים, תוך התעלמות מהשימוש שנעשה בפועל במכשיר. כך, כל מכשיר ווידאו, מחשב או מסך בעל ממיר מובנה או חיצוני של [[עידן+|עידן פלוס]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=רשות השידור לא תגבה אגרה מאזרחים שאין ברשותם ממיר דיגיטאלי או מקלט בעל ממיר מובנה|כתובת=http://www.iba.org.il/doc/DOC790057.pdf|תאריך_וידוא=2013-09-08|archive-date=2013-10-07|archive-url=https://web.archive.org/web/20131007221302/http://www.iba.org.il/doc/DOC790057.pdf|dead-url=yes}}}}. מקלט טלוויזיה מוגדר ככל מכשיר שמאפשר קליטה של השידורים, כלומר, גם [[מכשיר וידאו]], [[מחשב]] עם "[[כרטיס טלוויזיה]]" ועוד. אין חשיבות לשימוש שנעשה במקלט בפועל, כל עוד יש אפשרות להשתמש במכשיר לצורך קליטת שידורים, הוא נחשב לצורך תשלום האגרה. במשקי בית המחוברים ל[[טלוויזיה בכבלים]] או הלוויין, נדרש היה נדרש לשלם את האגרה לרשות השידור בלא קשר לתשלום דמי המנוי לחברות הכבלים או הלוויין. גם מוסדות ובתי עסק היו חייבים בתשלום אגרה אך זו נגביתנגבתה עבור כל מקלט שברשותם וקיימות תקנות מיוחדות המסדירות את אופן התשלום. מספר אוכלוסיות אחדותזכו זכאיותלהפחתות להקלותוהקלות בתשלום האגרהאגרת הטלוויזיה. בין אוכלוסיות אלו: [[אזרח ותיק|אזרחים ותיקים]], [[עיוור]]ים, חלק ממקבלי [[הבטחת הכנסה]], [[בית חולים|בתי חולים]], [[בית אבות|בתי אבות]] בתי ספר ומוסדות חינוך ועוד. לרשותרשות השידור ישכללה אגףאת מיוחד, "אגף הגבייה", שהשקיעשמטרתו מאמציםהייתה רבים בגביית האגרה. שידורים מיוחדים המעודדים את הציבור לשלםלגבות את האגרה ומזהיריםלפי מפני [[קנס]]ות ו[[עיקול]]ים שודרו לעיתים קרובות בערוצים השייכים לרשות השידור, כמו [[הערוץ הראשון]]. ביולי 2014 אישרה הכנסת את [[חוק השידור הציבורי]], התשע"ד-2014{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוקרשות השידור הציבוריהשתמשה, התשע”ד-2014],בין ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}}השאר, ובובכלי גםהתקשורת הוראהשבאחריותה עלבכדי ביטוללעודד אגרתאת הטלוויזיההציבור החל מ-1 באפריל 2015. בפועל החליט משרד האוצר לייקרלשלם את אגרת רישוי הרכבהאגרה, כדיתוך לממןאזהרה אתמפני אגרתקנסות רישוי הטלוויזיה ש"בוטלה". והתווסף לאגרת רישוי הרכב תשלום של 153 שקלים כאגרה עבור רשות השידור{{הערה|{{המקום|[[שרון שפורר]]|אגרת הטלוויזיה חיה וקיימת ואתם משלמים אותה בכל פעם שאתם עושים רברס|post/agra-tv-car|31 באוגוסט 2016}}}}ועיקולים.
 
ביולי 2014, לאחר ביקורת רבה בציבור על תפקודה הרעוע של רשות השידור, אושרה בכנסת [[הרפורמה ברשות השידור]]. חוק השידור הציבורי הישראלי ביטל את אגרת הטלוויזיה החל מה-1 באפריל, 2015. משרד האוצר החליט לייקר את אגרת הרכב, בכדי לממן את הוצאות השידור הציבורי{{הערה|{{המקום|[[שרון שפורר]]|אגרת הטלוויזיה חיה וקיימת ואתם משלמים אותה בכל פעם שאתם עושים רברס|post/agra-tv-car|31 באוגוסט 2016}}}}.
 
'''[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]]''' - [[משרד החינוך]] מעביר בכל שנה תקציב לערוץ [[כאן חינוכית]] לצורך רכישת תוכן חינוכי לילדים, עד שנת [[2018]] היה מעביר לערוץ [[הטלוויזיה החינוכית]] וזה היה תקציבה העיקרי למימון הערוץ. בנוסף עד שנת [[2017]], [[משרד האוצר]] היה מעביר בעת הצורך סיוע תקציבי ל[[רשות השידור]].