הבדלים בין גרסאות בדף "נובלה"

נוספו 637 בתים ,  לפני חודשיים
+מאפייני הנובלה על פי יוסף אורן
(סידור קטגוריות)
(+מאפייני הנובלה על פי יוסף אורן)
'''נוֹבֵלָה''' (ב[[איטלקית]]: '''Novella''') היא [[סוגה]] ספרותית מרכזית ב[[פרוזה|ספרות]], החובקת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד. לעיתים מוגדרת נובלה גם על־פי אורכה: ארוכה מ[[סיפור קצר]] וקצרה מ[[רומן]].{{הערה|לצורך [[פרס הוגו]] ו[[פרס נבולה]], הפרסים היוקרתיים ביותר בתחומי ספרות ה[[מדע בדיוני]] וה[[פנטזיה]], נובלה מוגדרת כיצירה שאורכה 17,500 מילים עד 40,000 מילים.}}
 
התפתחות הנובלה כ[[ז'אנר ספרותי]] החלה בימיה הראשונים של תקופת ה[[רנסאנס]] באירופה, בידי [[סופר]]ים צרפתים ואיטלקים. הבולט מביניהם היה [[ג'ובאני בוקאצ'ו]], שספרו ה[[דקאמרון]] הכיל כ-100 יצירות ספרותיות שונות הנחשבות כאבות היסוד של הסוגה. בסוף [[המאה ה-18]] ובראשית [[המאה ה-19]] החלו להיווצר קווים וחוקים סגנונים קבועים לטיב הנובלה, בעיקר בספרות הגרמנית. מבקר הספרות [[יוסף אורן]] מונה ביניהם:
 
* מיקוד רב בעלילה ומיעוט בתיאורים ובהשתהות ללא פעולה
* לשון מדויקת ועניינית
* מבנה סיפור השואף אל שיאו תוך קיום מתח גובר והולך אצל הקורא
* על אף הפעולות הברורות, חלק ממניעי הפעולות נותר סתום, ומותיר תחושה דֵמוֹנית<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף אורן|שם=הצדעה לספרות הישראלית|מקום הוצאה=ראשון לציון|מו"ל=יחד|שנת הוצאה=1991|עמ=106}}</ref>
 
נובלות משמשות לעיתים כבסיס ליצירות ארוכות ומפותחות יותר, בעיקר בתחומי המדע הבדיוני והפנטזיה. לדוגמה אפשר למנות את יצירתה של [[ננסי קרס]], "קבצנים בספרד", שפורסם בהתחלה כנובלה ולאחר מכן הורחב לרומן. דוגמאות נוספות לטכניקה זו אפשר למצוא אצל [[רוג'ר זילאזני]], [[אורסולה לה-גווין]], [[אן מק'קפרי]] ועוד. אחת הנובלות הטובות ביותר לדעת אנשים רבים, נכתבה על ידי [[לב טולסטוי|טולסטוי]] ב-1889 בשם "[[סונאטת קרויצר (טולסטוי)|סונאטת קרויצר]]" אשר הסעירה בזמנו את הרוחות ברוסיה ונחשבה בפי רבים לשערורייתית ממש.