גבולות בני הגנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Agalas (שיחה | תרומות)
שורה 10:
 
==רלוונטיות בשדה המערכה העתידי==
המושג רלוונטי במלחמה שבה האיום העיקרי הוא מכוחות יבשה, אך כמעט ולא רלוונטי כאשר האיום העיקרי הוא [[נשק גרעיני]]. גם לנוכח איום טילים ארוכותארוכי הטווחטווח, ובמיוחד לאחר מתקפת הטילים כאלו על ישראל ב[[מלחמת המפרץ]], התגברו קולות לפיהם אין כיום רלוונטיות לגבולות בני הגנה. כתמיכה ב[[הסכמי אוסלו]] הועלתה טענה כי הממד המדיני שבהסכמי שלום חשוב הרבה יותר לביטחונה של ישראל מאשר עומק אסטרטגי.
 
מאידך, [[יעקב עמידרור]] עמד על רלוונטיות 'גבולות בני הגנה' להשגת משימת ההגנה גם במלחמת [[טיל]]ים: "גם אם קו הגבול עצמו אינו רלוונטי בעידן הטילים, ממדי המרחב שמאחורי הגבול הם שיקבעו את יכולתה של המדינה לפזר את כוחותיה ותשתיותיה כדי לצמצם את פגיעותם{{הערה|בהקשר של ישראל בה הרוב המכריע של עוצבות היבשה מורכב ממילואים חשוב המרחק של מרכזי הגיוס מקו הגבול וזה מזה להצלחת הגיוס}}... כך יגדלו סיכוייה למנוע מלחמה. ולהפך, ככל שהאויב יבחין שקיימת אפשרות מעשית לשתק את יכולת התגובה של ישראל במהלומה הראשונה, כך יגברו הסיכויים שהוא יתפתה להנחית התקפה כזאת"{{הערה|[[יעקב עמידרור]], '''דרישותיה של ישראל לגבולות בני-הגנה''', בתוך '''גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל''', המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, עמ' 24}}.
 
פרופסור [[אפרים ענבר]] והאלוף (במיל') [[גרשון הכהן]] כתבו כי "גם במציאות של הלוחמה בעידן המודרני אי אפשר לבטל את ערכו ואת חיוניותו של עומק מרחבי כתנאי מכונן לקיום המגננה", שכן גם כיום קיימים איומים בפלישה קרקעית (בעיקר מצד יחידות טרור של [[חזבאללה]] מצפון ושל [[חמאס]] מדרום), וגם כלפי איום טילים עומק מרחבי קובע את זמן ההתרעה ואת סיכויי היירוט ובנוסף כיום קיימים איומי מתקפה קרקעית{{הערה|שם=גרשון}}.