יצחק בשביס-זינגר – הבדלי גרסאות

 

==תולדות חייו==

יצחק זינגר נולד בתחילת [[המאה ה-20]] בכפר לאונצין שב[[פולין]] וגדל ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה 10, ברובע [[יהודים]] עני ב[[ורשה|וורשה]] הבירה. הציג את [[14 ביולי]] [[1904]] כתאריך הולדתו, אך ההערכה היא שהוא [[לידה|נולד]] מוקדם יותר, ב-[[21 בנובמבר]] [[1902]]. הוריו היו [[חרדים]]: אביו ר' [[פנחס מנחם זינגר|פנחס מנדל]] היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] ואמו בת שבע הייתה בתו של הרב מ[[בילגוריי]], רבי [[יעקב מרדכי זילברמן]]; אך אֶחָיו, [[ישראל יהושע זינגר]] ו[[אסתר קרייטמן]], [[יציאה בשאלה|עזבו את הדת]] והיו סופרים יידישאיים בזכות עצמם. לוורשה עבר זינגר עם הוריו בגיל שש, אך בשל מצוקת הרעב עזב בגיל 16 עם אמו לבילגוריי, עיר הולדתה של האם, בה שימש אבי האם ברבנות. עד גיל 12 לא קרא כלל ספרות חול, אך בשנותיו הראשונות בוורשה גברה ספקנותו הדתית והחלה התעניינותו במדעים, בפילוסופיה ובספרות העולמית.

 

בזכות אחיו הסופר, בשנת [[1923]], נכנס זינגר לסביבת איגוד הסופרים והעיתונאים היהודיים ברחוב טְלוֹמֵצְקְיֶה 13 שכונה בפי חבריו "המלונה" ("די בודע"). על רקע המחסור והרעב שידע בוורשה, מצא באיגוד מעין "בית שני" באותה עת התקבצו שם מגוון סופרים ועסקנים "יידישיסטים והבראיסטים, רוויזיוניסטים וטריטוריאליסטים".{{הערה|1=נתן כהן, "העט מנסה לעצור את הזמן שחלף", עיתון [[הארץ]], דצמבר 2004}} איגוד הסופרים נותר מרכזי כל כך בחיי זינגר, עד ששני רומאנים קרא על שמו, ואת ידידיו הקרובים הכיר ממנו, בהם [[אהרן צייטלין]] ו[[י"י טרונק]], זינגר חבר לצייטלין בשנת [[1932]] לעריכת כתב העת היידי "גלובוס", והיה מושפע מה[[אפיקורס]]יות של טרונק.

 

 

 

את השם "בשביס" אימץ לעצמו כדי להנציח את שם אמו בת-שבע שנספתה ב[[השואה|שואה]]. כן השתמש ב[[שם עט|שמות עט]] בנוסף לבשביס-זינגר – '''ורשבסקי''' ו'''ד. סגל'''. ספריו תורגמו לעשרות שפות וכמה מהם הפכו למחזות וסרטים, כמו "העבד", "שונאים סיפור אהבה" ו"[[ינטל]]" על פי סיפורו "ינטל בחור ישיבה".

שנים רבות הוא גר ב[[אפר איסט סייד]] (הצד המזרחי העליון) – שכונה ברובע [[מנהטן]] שבעיר [[ניו יורק]].

 

 

ישראל זמיר, בנו של יצחק בשביס-זינגר, חי בקיבוץ [[בית אלפא]], והיה עורך המוסף השבועי של העיתון "[[על המשמר]]".