מגילת תענית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
אלימיט (שיחה | תרומות)
שורה 56:
 
 
במשך דורות רבים לא הכירו את ההפרדה בין המגילה לסכוליון, והלומדים סברו שהמגילה והסכוליון הם יחידה ערוכה אחת, ולכן הסכוליון בעיניהם היה הפירוש המקורי של המאורעות המוזכרים במגילה.{{הערה|על היחס בעבר לסכוליון ורשימת מקורות על יחס זה, ראו ורד נעם, '''לנוסחיו''', עמוד 55}} ההבדל התברר רק במאה התשע עשרה על ידי רבנים וחוקרים שעסקו במגילת תענית.{{ביאור|הראשון מביניהם הוא ה[[חת"ם סופר]], בחידושיו ל[[מסכת ראש השנה]], שכתב {{ציטוטון|נראה לי כי {{מונחון|תרי|שתי}} מגילת תענית {{מונחון|הוה|היו}} א' מה שכתבו חנניה בן חזקיה וסיעתו... ואותו היה מקובל אצל חז"ל כעין ספרי המקרא ואמרו עליו '''דכתיב''' במגילת תענית. אמנם עוד אחרת הייתה מדורות שלאחריהם שהיה כעין [[ברייתא]] מסודרת לפרש מקראי מגילת תענית הנ"ל ועליה נאמר '''{{מונחון|תניא|כוונתו שהתייחסו אליה כאל מה שנשנה בעל פה, ולא כאל טקסט כתוב}}''' במגילת תענית, ועל אותן ברייתות אפשר שיחלוק תנא עליהם כי יאמר שלא כיון המסדר האמת בכוונת ה{{מונחון|קרא|הטקסט הכתוב}} של מגילת תענית.}}{{הערה|חידושי החת"ם סופר למסכת ראש השנה, דף יח עמוד ב דיבור המתחיל 'אתמר רב ורבי חנינא'}} דברים דומים כתבו באותה תקופה גם הרב [[צבי הירש חיות]]:{{ציטוטון|מגילת תענית אשר היא עתה בידינו שתים המה אשר נספחו ב{{מונחון|זמן האחרון|כוונתו לומר "בתקופה מאוחרת", לא "מעט לפני זמני"}} בספר אחד, והיינו מגלה הקדמונית אשר נכתבה על ידי תלמידי שמאי והלל...היה בה כעין פתיחה אלו יומיא דלא למספד ומקצתהון דלא להתענאה, ואחר כך מתחיל לפי סדר החדשים. ניסן מריש ירחא אתוקם תמידא... זה היה כלל ספר מגלת תענית אשר הייתה כתובה בימים קדמונים, אולם סיפור המאורע ואיזה נסים נעשו לישראל בימים הללו זה לא היה בכתב רק שנויה בע"פ כשאר משניות וברייתות ונשנו גם כן כלשון הברייתא בלשון צח ונקי. אולם בזמן האחרון... ברייתות דמגילת תענית מדברים מענייני הנסים אשר היו שנויות בעל פה גם הם נספחו למגילת תענית הקדמונה אשר הייתה כתובה והיו לאחדים המשנה דמגלת תענית עם הברייתות.}}{{הערה|צבי הירש חיות, תורת נביאים, ירושלים תשי"ח, עמוד קנד (בהערה למטה):}} , וכן החוקר יום טוב ליפמן צונץ, שזיהה שיש במגילה {{ציטוטון|יסודות שמוצאם מספרים קדומים אבל יש בה גם סימנים של הוספות מאוחרות}}, אם כי הוא סבר שגם החלקים המאוחרים הם חלק מה"מגילה", ותיארך את עריכתה על פי התנאים המוזכרים בסכוליון, ואת חתימתה על פי המאורעות המוזכרים ב"[[#מגילת תענית בתרא|מגילת תענית בתרא]]"{{הערה|[[ יום-טוב ליפמן צונץ]], הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, מוסד ביאליק ירושלים תש"ז, עמודים 61–62}}, והרב והחוקר [[אליקים גצל המילזאהגי]] שבספר ההגהות שלו על דברי צונצץצונץ עמד על שגיאותיו של צונץ בזיהוי חלקי המגילה, ועל ההבדל בין החיבור הארמי לעברי.{{הערה{{היברובוקס|אליקים גצל המילזאהגי|ספר ראביה דף י עמוד ב טור שמאלי (השגה קיח)|43935|1837|עמוד=26}}}}}}
 
מי שחתם מבחינה מחקרית את ההבחנה בין המגילה לסכוליון היה [[צבי גרץ]], שגם ככל הנראה קבע את המילה סכוליון ככינוי לאגדתות הפרשנות למגילה, ולאחר מכן הבחנה זו התקבלה כדבר מובן מאליו, הן בעולם המחקר, והן בעולם הרבני.{{הערה|ורד נעם עמוד 29}}{{הערה|שם=גרץ סכוליון}}<!-- הייתי שמח להרחיב יותר את השורה הזו, אבל גרץ כתב בגרמנית ואני לא דובר אותה. -->