מעיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏סוגי מעיינות: הוספת קישור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
←‏סוגי מעיינות: הוספת קישור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 8:
מעיינות מתחלקים לסוגים הבאים לפי מנגנון נביעתם:{{הערה|שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, עמ' 491-492.}}
* '''[[מעיין שכבה]]''' - שבו ה[[אקווה]] וה[[אקוויקלוד]] שמתחתיה נחשפים על פני השטח, למשל בצלע הר, ומי האקווה פורצים החוצה. [[מעיין עין גדי]] הוא מהסוג הזה.
* '''[[מעיין קארסטי]]''' {{אנ|Karst spring}} - נובע מתוך מחילות קרסטיות תת-קרקעיות המתפתחות בסלעי [[אבן גיר|גיר]] ו[[דולומיט]]. מעיין קארסטי מתאפיין בדרך כלל בשפיעת מים גדולה היכולה ליצור נחל איתן. נחלי ה[[נחל חרמון|בניאס]], ה[[נחל דן|דן]] וה[[נחל שניר|חצבני]] נובעים ממעינות קארסטים. לעיתים המעיין הקרסטי הוא [[מעיין פועם]], שלו צורת אגירת מים כמו סיפון של כיור. כמות המים במעיינות כאלה תלויה בכמות הגשמים העונתית. הם מכילים אחוז גבוה מאוד של סידן, ומלחים שונים. מעיינות מהסוג הזה הם [[מעיין הגיחון]] ששמו קשור לכך שהוא "מגיח" מן האדמה, ו[[עין פואר]] ב[[וואדי קלט]] (בעברית: [[עין מבוע]] ב[[נחל פרת]]).
* '''[[מעיין העתק]]''' - נובע לאורך [[העתק]] (סדק בסלע) שדרכו עולים המים מהאקווה אל פני השטח. מעיינות ה[[הר הגלבוע|גלבוע]] הם מעיינות מהסוג הזה.
בישראל ישנו שילוב בין מעיינות קארסטיים ומעיינות העתק, דבר המתבטא ב[[מעיין חרוד]] ובמעיינות [[עמק בית שאן]].{{הערה|[[אלישע אפרת]], חיים מסינג, "מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ", הוצאת "מסדה", תשכ"א, עמוד 176 }}