תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 289:
 
===היחס לפולחן האל===
בעידן 'מלכות שמייםהאלוהים', ערכי המוסר חשובים הרבה יותר מטקסי פולחן לאל, ולכן כששאל אותו תלמידו: איזה מצוות לשמור? "השיב ישוע: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אימך, ואהבת לרעך כמוך",{{הערה| מתי יט 18, בתרגום: דעליטש.}}, ואילו ארבע הדיברות הראשונות לא הזכירן. לעת עתה, יש לקיים באדיקות את מצוות התורה,{{הערה|מתי ה 17.}} ולציית להוראת הפרושים,{{הערה|מתיא כג 2-3.}} אך במידה ומצוות הפולחן מתנגשות בצרכי הפרט – הצרכים האנושים קודמים. ולכן, כאשר האשימו את תלמידיו הרעבים שקטפו מלילות בשבת (ולא משום פיקוח נפש), הוא נחלץ להגנתם, ואף הגיב בעוצמה רבה בטענה שהשבת צריכה להתחשב בצרכי האדם, ואין האדם צריך לכופף עצמו לאיסורי השבת,{{הערה|מרקוס ב 27.}} "שהרי בן-אדם הוא אדון השבת".{{הערה|מתי יב 8. לוקס ו 5, בתרגום: דעליטש.}} כלל זה משמיט את תוקפן של מצוות השבת. כך גם לגבי "מסורת הזקנים" באיסור רפואה בשבת.{{הערה|מרקוס ג 4. יוחנן ט 6-7.}}
כאשר תלמידיו לא הקפידו על "מסורת הזקנים" בנטילת ידיים לפני הסעודה, הוא הצדיקם בטענה שלא חשוב מה נכנס לפה אלא מה שיוצא ממנו.{{הערה|מתי טו 2, 11. ראה מרקוס ז 19-20.}} כלל זה משמיט את תוקפן של איסורי מאכלות אסורים. כשתלמידיו אינם מקפידים לצום, הוא הצדיקם בטענה שהוא נחשב כ'חתן' באופן קבוע ולכן תלמידיו פטורים מהוראה זו כל עוד הם לידו.{{הערה|מתיא ט 15. לוקס ה 35.}} הוא הסמיך את תלמידיו ("מפתחות מלכות שמיים") לאסור ולהתיר כפי רצונם, ומבטיח להם שבשמיים יסכימו לפסיקתם.{{הערה|מתיא טז, 19.}}