עיסאוויה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים |
|||
שורה 13:
[[קובץ:Air views of Palestine. Jerusalem from the air. Various on Scopus and Olivet. Jerusalem. The Hebrew University. A closer view, from the east LOC matpc.22153.jpg|300px|ממוזער|צילום אוויר של האוניברסיטה העברית בשנת 1931 (הצילום פונה לכיוון ירושלים ולא לכיוון עיסווייה)]]
[[קובץ:Isawiya, Jerusalem 2015. (22258137991).jpg|300px|ממוזער|עיסאוויה, יולי 2015]]
'''עיסאוויה''' (ב[[ערבית]]: '''العيساوية''') היא [[שכונה]]
ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא מסדר מוסלמי [[סופיות|סופי]] בשם {{קישור שפה|אנגלית|Isawiyya|עיסאווה}} שצמח ב[[מרוקו]] במאה ה-16. אפשרות נוספת, שהועלתה על ידי המזרחן [[אדוארד הנרי פאלמר]], היא שפירוש השם הוא "מקום מושבו של [[ישו]]", הנקרא בערבית "עיסא".
==היסטוריה==
=== בתקופת המנדט הבריטי ===
ב[[מפקד 1922]], שנערך על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], מנתה אוכלוסיית הכפר 313 תושבים, כולם מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20
על-פי הערכה של שלטונות המנדט הבריטי, התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר [[מועצה מקומית]] נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מ[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר||אינם רוצים במועצות מקומיות|1947/09/30|00310}}}}. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950.
===ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים===
עם פרוץ קרבות [[מלחמת העצמאות]] באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש{{הערה|שם=ריילי|Report of general Riley from May 14, 1953, in '''United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East''', pages 118-119}}. ב־[[7 ביולי]] [[1948]], במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה ב[[אזור מפורז|שטח המפורז]] הישראלי של [[הר הצופים#מלחמת העצמאות|מובלעת הר הצופים]] בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] בתיווכו של [[האו"ם]]. ההסכם אושר מחדש במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק]] בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים{{הערה|[http://books.google.com/books?id=e93JIwTBjHgC&pg=PA20 The Jerusalem question and its resolution: selected documents], page 20|כיוון=שמאל}}. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, [[ויליאם אדוארד ריילי]], קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר{{הערה|שם=ריילי}}.
לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום{{הערה|שם=יוני58}}. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בה גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תיענה{{הערה|שם=יוני58|{{דבר||עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים|1958/06/03|00110}}}}. תושבי עיסאוויה שהיו אזרחים ירדנים{{הערה|{{דבר|אמנון קפליוק|שלושה שבועות על הר הצופים|1954/11/19|01501}} ({{דבר||המשך|1954/11/19|01600}})}} מצאו את פרנסתם בתוך הכפר וב[[מזרח ירושלים]] הסמוכה.
שורה 41:
{{שכונות ירושלים}}
<!-- לא להוסיף את הקטגוריה "מזרח ירושלים", כי עיסוויה היא חלק ממובלעת הר הצופים,
[[קטגוריה:ירושלים: שכונות]]
[[קטגוריה:הר הצופים]]
|