שמואל שניאורסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: שוחזרה
מ בלבול עם בנו - דף השיחה
תגיות: שחזור שוחזרה
שורה 33:
היה בעל תואר "אזרח נכבד לדורותיו"{{הערה|{{פריט|Q1982897}}}} של האמפרייה הרוסית{{הערה|צבי הר שפר, [[העבר]], חוברת ב', עמוד 92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא ב[[אוצר החכמה]], קישור ישיר ל[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=92 עמוד 92]) {{!}} שנים ראשונות, 2021, עמוד 666-567, {{ISBN|978-1-932349-08-5}}}}.
 
רבי שמואל פעל רבות בתקופתו להקמת יישובים יהודים ברחבי [[רוסיה]], ואף נסע לשם כך לעיר הבירה [[סנקט פטרבורג]], להשתדל בעניין אצל השלטונות. כמו כן נסע רבות ברחבי [[אירופה]] ל[[עסקנות]] ציבורית רבה. פעל רבות לסיכול פוגרומי [[הסופות בנגב]], שהתרחשו ברוסיה בשנת [[תרמ"א]] (1881).
כאשר הממשלה לא הטיבה עם חיי היהודים, התבטא שרוצה לנסוע לארץ ישראל ולקחת איתו "מאה אלף יהודים" (למרות עמדתו השלילית לגבי העלייה). לבסוף הוא נמנע מכך בעקבות עליית קבוצת [[ביל"ו]], שנחשבו בעיניו כאנשים חופשים ולא דתיים, ולא רצה לתת להם תוקף. ידועה אמרתו: "אם היה אצל אנשי ביל"ו [תוספת המילים] באור ה' – "לכו ונלכה באור ה'", הייתי נוסע אתם".{{הערה|חסידות ושיבת ציון, יצחק אלפסי, עמ' 22.}}
 
כמו כן נסע רבות ברחבי [[אירופה]] ל[[עסקנות]] ציבורית רבה. פעל רבות לסיכול פוגרומי [[הסופות בנגב]], שהתרחשו ברוסיה בשנת [[תרמ"א]] (1881).
 
נהג בעצמו מנהג עשירות. רבי שמואל היה בעל ייסורים גדול וסבל מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. הוא נפטר בגיל 48, בי"ג [[תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ([[1882]]), לאחר שבועות ארוכים של מחלה סופנית. הובא למנוחות בבית העלמין של [[לובביץ']] סמוך לאביו ה[[צמח צדק]]. את הנהגת התנועה קיבל בנו הרבי [[שלום דובער שניאורסון]], שייסד את [[ישיבת תומכי תמימים בלובביץ']].