ספר קדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1דווקא\2, ,
שורה 27:
לשיטת הרמב"ם [[אישה שאין לה וסת]] קבוע, חייבת לבדוק ב[[עד בדיקה]] לפני שתהיה מותרת לשמש{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|ד|טז|ללא=שם}}; {{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|ח|ג|ללא=שם}}.}}, זאת לפי דברי [[רבי חנינא בן אנטיגנוס]], שאמר: "אשה שאין לה וסת... משמשת בשני [[עד בדיקה|עדים]], הן עיוותיה הן תיקוניה"{{הערה|{{בבלי|נדה|יב|ב}}}}. שיטת הרמב"ם בעניין זה מובאת בשמו ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפו|ב}}}} כדעה שנייה, לעומת שיטת [[הרי"ף]] שדי בבדיקה בשלש הפעמים הראשונים, דעה שמופיעה בשולחן ערוך כדעה העיקרית.
====אין צורך במסורת להכשר בעלי חיים====
לשיטת הרמב"ם כלל בעלי החיים שהתירה התורה (בהמות, חיות, עופות, דגים וחגבים) נאכלים על פי סימני זיהוי שיש בהם, ללא צורך במסורת המתירה את אכילתם{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|א}}}}. וזאת בשונה משיטות אחרות , למשל המובא ב[[הרמ"א|רמ"א]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|פב|ג}}}}: {{ציטוטון|ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור.}}
====חליטת הבשר בנוסף למליחה====
מתקופת ה[[גאונים]] אין סומכים על פעולת ה[[חליטה (הלכה)|חליטה]] בפני עצמה להתיר את בישול הבשר, כיוון ש"אין אנו בקיאין בחליטה"{{הערה|ראו תשובות [[רב נטרונאי גאון]] יורה דעה סימן רל, וב{{שולחן ערוך|יורה דעה|עג|ב}}.}}. ובכל אופן, לדעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|ו|י}}.}} מלבד תהליך ה[[הכשרת בשר|מליחה]] הרגיל של הבשר, יש חיוב נוסף לחלוט את הבשר במים רותחים בסיום התהליך, ובעקבותיו נוהגים כך [[יהדות תימן|יהודי תימן]]{{הערה|הרב [[יצחק רצאבי]] שולחן ערוך המקוצר חלק ד' עמוד קי"ז.}}. בשאר העדות לא נהוג לחלוט כדברי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] [[השגות הראב"ד|בהשגותיו]]: "לא שמענו ולא ראינו מימינו", וכך פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|סט|יט}}}}.
שורה 36:
לשיטת הרמב"ם [[טעם כעיקר]] אסור [[מדאורייתא]] רק כאשר יש באיסור לבדו בשיעור של אכילת [[כזית]] ב[[כדי אכילת פרס]]{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|טו|ב|ג|ללא=שם}}. יש להעיר שכאן מדובר על "כדי אכילת פרס" במובן של אחוז החומר המעורב, ולא במובן של שיעור הזמן בו נעשית האכילה.}}.
====בריה לא בטלה רק במין במינו====
פוסקים רבים סבורים ש[[בריה (הלכה)|בריה]] לא בטלה גם במין בשאינו מינו{{הערה|ראו בהגהת הרמ"א ל{{שולחן ערוך|יורה דעה|קא|ו}}}}. לעומתם מדברי הרמב"ם נראה שבריה לא בטלה הוא דווקא במין במינו{{הערה|ראו {{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|טז|א|ו}} ו[[ביאור הגר"א]] ל{{שולחן ערוך|יורה דעה|קי|א}} שכתב: "כל זה הוא לשון הרמב"ם, ומשמע דוקאדווקא במינו, דלא כמו שכתב לעיל סימן ק"א סעיף ו בהג"ה". וראו גם ב[[תשובות הרמב"ם]] סימן קמג, שכתב: "ומעשים בכל יום, עמי הארץ בכל ארצות המערב יבשלו האוכל בפונדקאות, ומשגיחין בהם הגויים כדי להזיקם, ורוצים להטריף להם הקדרות, ומשליכין בהן דבר משרץ הארץ או נבלה, ומשערים בששים ומתירים זאת להם". משמע ששרצים בתבשיל אינם נחשבים "בריה", אלא בטלים בששים. וכן בסימן קעה לגבי תולעים בענבי יין כתב: "ראוי לנקות ממנו התולעים כפי האפשר, ופעמים הרבה ראינו מי ששורה אשכולות הענבים במים כדי לנקותם מבעלי החיים. ואם לא עשה דבר כזה, ודרכם כמות שהם, מותר לשתות היין לכתחלה, לפי שאין משגיחים בזה אלא בנותן טעם. וידוע, שלא יימצא ביין טעם אותן התולעים, ולכן מותר לשתותו". משמע שתולעים ביין אינם נחשבות בריה, וזאת משום שהן מין באינו מינו.}}
 
==קישורים חיצוניים==