ספר קדושה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←טעם כעיקר: הרחבה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1דווקא\2, , |
||
שורה 27:
לשיטת הרמב"ם [[אישה שאין לה וסת]] קבוע, חייבת לבדוק ב[[עד בדיקה]] לפני שתהיה מותרת לשמש{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|ד|טז|ללא=שם}}; {{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|ח|ג|ללא=שם}}.}}, זאת לפי דברי [[רבי חנינא בן אנטיגנוס]], שאמר: "אשה שאין לה וסת... משמשת בשני [[עד בדיקה|עדים]], הן עיוותיה הן תיקוניה"{{הערה|{{בבלי|נדה|יב|ב}}}}. שיטת הרמב"ם בעניין זה מובאת בשמו ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפו|ב}}}} כדעה שנייה, לעומת שיטת [[הרי"ף]] שדי בבדיקה בשלש הפעמים הראשונים, דעה שמופיעה בשולחן ערוך כדעה העיקרית.
====אין צורך במסורת להכשר בעלי חיים====
לשיטת הרמב"ם כלל בעלי החיים שהתירה התורה (בהמות, חיות, עופות, דגים וחגבים) נאכלים על פי סימני זיהוי שיש בהם, ללא צורך במסורת המתירה את אכילתם{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|א}}}}. וזאת בשונה משיטות אחרות
====חליטת הבשר בנוסף למליחה====
מתקופת ה[[גאונים]] אין סומכים על פעולת ה[[חליטה (הלכה)|חליטה]] בפני עצמה להתיר את בישול הבשר, כיוון ש"אין אנו בקיאין בחליטה"{{הערה|ראו תשובות [[רב נטרונאי גאון]] יורה דעה סימן רל, וב{{שולחן ערוך|יורה דעה|עג|ב}}.}}. ובכל אופן, לדעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|ו|י}}.}} מלבד תהליך ה[[הכשרת בשר|מליחה]] הרגיל של הבשר, יש חיוב נוסף לחלוט את הבשר במים רותחים בסיום התהליך, ובעקבותיו נוהגים כך [[יהדות תימן|יהודי תימן]]{{הערה|הרב [[יצחק רצאבי]] שולחן ערוך המקוצר חלק ד' עמוד קי"ז.}}. בשאר העדות לא נהוג לחלוט כדברי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] [[השגות הראב"ד|בהשגותיו]]: "לא שמענו ולא ראינו מימינו", וכך פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|סט|יט}}}}.
שורה 36:
לשיטת הרמב"ם [[טעם כעיקר]] אסור [[מדאורייתא]] רק כאשר יש באיסור לבדו בשיעור של אכילת [[כזית]] ב[[כדי אכילת פרס]]{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|טו|ב|ג|ללא=שם}}. יש להעיר שכאן מדובר על "כדי אכילת פרס" במובן של אחוז החומר המעורב, ולא במובן של שיעור הזמן בו נעשית האכילה.}}.
====בריה לא בטלה רק במין במינו====
פוסקים רבים סבורים ש[[בריה (הלכה)|בריה]] לא בטלה גם במין בשאינו מינו{{הערה|ראו בהגהת הרמ"א ל{{שולחן ערוך|יורה דעה|קא|ו}}}}. לעומתם מדברי הרמב"ם נראה שבריה לא בטלה הוא דווקא במין במינו{{הערה|ראו {{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|טז|א|ו}} ו[[ביאור הגר"א]] ל{{שולחן ערוך|יורה דעה|קי|א}} שכתב: "כל זה הוא לשון הרמב"ם, ומשמע
==קישורים חיצוניים==
|