רמב"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 275:
רמב"ן בוקר לאחר מותו בשני טענות, על אמונתו בקבלה וכן טענה על ערבוב [[קבלה]] ו[[פילוסופיה]].
 
[[ריב"ש]] ביקרו על אמונתו בקבלה, {{ציטוטון|וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי [[ר"ן|הר"ר נסים ז"ל]] כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא}}{{הערה|שו"ת הריב"ש תשובה קנז}}, וכן ר' [[זרחיה חן]] באגרתו אל ר' [[הלל מוירונה]] בעל תגמולי הנפש מבקרו, {{ציטוטון|והאיש משה הרב בר נחמן ז"ל לא היה יודע טבע המציאות כלל כל שכן טבע דברי הפילוסופים ולא ידע איזה הדרך ישכון אור הכוונה האמיתית אשר כיוון בה הגאון [[רמב"ם|רבינו זצ"ל]] בספרו הנכבד ר"ל [[מורה נבוכים]] כי לא הורגל בו ואם עיין בו לא רצה להעמיק בחלקיו ופרקיו ושעריו ולא לדקדק ולפקפק בדבריו כי המבין כוונתו האמיתית אינו תמה על חד מדבריו כל שכן שלא יהיה פורץ גדר לגזור אומר לחלוק עליו כי כולם נכונים למבין וישרים למוצאי דעת'}},{{הערה|נדפס בכתב העת 'אוצר נחמד' ב 117}}{{ביאור| רבי [[שם טוב בןאבן שם טוב (הראשון)]] ענה על דבריו, (בספר האמונה כה:) {{ציטוטון|ולזה כתב אחד מהמתפלספים על הרמב"ן ז"ל כי להיותו בלתי מבחין בין האפשר והנמנע השיג על הרב וזה האיש היה סכל כי לא עמד על דעת הרמב"ן ז"ל}}.}}
 
רבי [[יהוסף אשכנזי]] התנא מצפת, כתב עליו{{הערה|נדפס על ידי  [[גרשום שלום]] ב'[[תרביץ]]' כח, נספח אות נב}} {{ציטוטון|והנה מה תמיה גדולה היא מה שרצה להרכיב דרכי ה[[פילוסופיה]] עם דרכי האמת. ומוטב היה לו להרמב"ן להניח לשונות פילוסופים ודעותיהם ולאחוז בקבלתו כדרכו בכל מקום... והוא אין דרכו להוציא מאמרי חכמים מפשוטן}}, וכן רבי זכריה בן משה מחכמי קנדיאה אשר היה בסוף תקופת ה[[ראשונים]] ביקרו{{הערה| נדפס על ידי [[אלי גורפינקל]], '''מנחת קנאות לרבי זכריה בן משה מקנדיאה''', קובץ על יד כ (ל) עמ' 144}}, {{ציטוטון|טוען על רבים ונכבדים ממנו וחוקר תכלית החקירה לטעון כנגדם ובפתע פתאום בורח את הקבלה ומהפך הכל אל הנסתר לגמרי אם הוא מקובל יורנו בקבלה ויניח טענות והחקירה ואם בוחר בחקירה לא יברח אל הקבלה.}}