יחיאל מיכל שטיינברג – הבדלי גרסאות

בשנת [[1880]] ניסה להקים, יחד עם [[דוד ילין]] ו[[יחיאל מיכל פינס]], ובעזרתו של מהנדס בשם [[אלטר גרינברג]], מפעל ל[[רעף|רעפים]] ב[[מוצא]]. ניסיונות הייצור לא צלחו והתוצרת הייתה באיכות נמוכה והתפוררה. בשנת [[1882]] זנחו השותפים את ניסיון זה. בשנת [[1905]] התיישב במוצא ובנה בית לצד בית אחיו בשנת [[1923]] הקים שטיינברג מפעל לרעפים ולבנים שפעל במבנה המכונה "[[הבית האדום (מוצא)|הבית האדום]]".{{הערה|1=ראו: {{הבוקר|נחום תשבי|אפשריות של השקעות בארץ|1940/11/06|00202}} וגם: '''ילקוט האיגוד למחקר קרמי מס 2-3''', חיפה, חשון, תשי"ב-נובמבר 1951, עמ' 51}} המפעל ניזוק ב[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) וב[[המרד הערבי הגדול|מרד הערבי הגדול]] (1936), אולם שטיינברג המשיך להפעילו. שטיינברג יצר [[קרטל]] עם מפעל הרעפים שפעל ב[[מתחם שנלר]], ובמסגרתו תיאמו שני המפעלים את מחיריהם. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] שכר את מבנה המפעל אדם בשם [[טוביה בראון]], שהפעיל אותו עד לשנת [[1959]].