תיירות בת קיימא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 1:
'''תיירות בת קיימא''' או תיירות מקיימת (ב[[אנגלית]]: '''Sustainable Tourism''') מתייחסת לפרקטיקות של קיימות בענף ה[[תיירות]], וזו שאיפה שכל צורות התיירות יהיו בנות קיימא. תיירות בת קיימא לפי הגדרת [[ארגון התיירות העולמי]] (UNWTO) היא "תיירות המתחשבת באופן מלא בהשפעותיה הכלכליות, החברתיות והסביבתיות בהווה ובעתיד, ומתייחסת לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. עקרונות הקיימות מתייחסים להיבטים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים-תרבותיים של פיתוח התיירות, ויש ליצור איזון מתאים בין שלושת הממדים הללו כדי להבטיח את קיימותה של התיירות לטווח הארוך."<ref>{{צ-ספר|שם=Making Tourism More Sustainable - A Guide for Policy Makers (English version)|קישור=https://dx.doi.org/10.18111/9789284408214|מו"ל=World Tourism Organization (UNWTO)|שנת הוצאה=2005|ISBN=978-92-844-0821-4|שפה=en|מחבר=|מקום הוצאה=|עמ=11-12}}</ref>
 
לפי עמותת [[תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל]], "תיירות בת קיימא הנה תיירות המשתמשת באופן מושכל ואחראי במשאביה הטבעיים (בע"ח, צמחייה, גופי מים) והתרבותיים (אנשים, שרידים ארכאולוגיים), כך שהפוטנציאל הכלכלי של המשאבים נשמרים לאורך זמן ולדורות הבאים."<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ecotourism.org.il/WhatIsH.htm|הכותב=עמותת תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל|כותרת=הגדרות|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2021-01-02}}</ref><ref>נכון לשנת 2019, העמותה "תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל" אינה פעילה.</ref>
 
התיירות הנה פעילות כלכלית חשובה עבור מדינות רבות, אך בעלת השפעה שלילית ישירה ועקיפה על הסביבה הטבעית והתרבותית: הרס נוף, זיהום מים, אוויר וקרקע, ניצול עובדים, מסחור תרבויות ועוד. ככל שהשפעות אלו ממשיכות, ענף התיירות מסתכן בהרס-עצמי, שכן אותם משאבים טבעיים ותרבותיים שנפגעים הם אלו שמושכים את התיירים מלכתחילה. לכן, על מנת להבטיח תועלות כלכליות-תרבותיות-אקולוגיות ארוכות טווח מתיירות, יש לפתחה באופן [[בר קיימא]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ariel, Roi|שם=Common Pool Resource Management and Benefit Distribution in Community Based Tourism: Two Case Studies from Smangus and Cinsbu-Xinguang, Atayal Indigenous Communities in Taiwan|כתב עת=|doi=DOI:10.6814/THE.NCCU.IMES.005.2018.F06|קישור=https://nccur.lib.nccu.edu.tw/bitstream/140.119/119627/1/600601.pdf|שנת הוצאה=2018|מו"ל=Thesis submitted to National Chengchi University, Taipei, for M.A. degree}}</ref>
שורה 10:
המונח "תיירות בת קיימא" קיים מסוף שנות השמונים, והוגדר ב[[אג'נדה 21]] מ[[ועידת ריו]] בשנת 92', כ"תיירות שמתאימה לצרכים של התיירים ואזורי האירוח בהווה תוך כדי שמירה והעצמה של הזדמנויות לעתיד".<ref>{{צ-ספר|שם=Agenda 21 for the Travel and Tourism Industry (English version)|קישור=http://dx.doi.org/10.18111/9789284403714|מו"ל=World Tourism Organization (UNWTO)|שנת הוצאה=1997|ISBN=978-92-844-0371-4}}</ref>
 
חשיבות התיירות ל[[פיתוח בר-קיימא]] הוכר לאחר מכן בוועידת האוה[[או]] בריוב[[ריו דה ז'ניירו]] בשנת 2012, ונכלל במסמך התוצאה של Rio+20, 'העתיד שאנו רוצים': "אנו מדגישים שתיירות מעוצבת ומנוהלת יכולה לתרום תרומה משמעותית לשלושת הממדים של פיתוח בר-קיימא [...] אנו קוראים לתמיכה משופרת בפעילות תיירותית בת קיימא ובניית יכולות רלוונטיות במדינות מתפתחות כדי לתרום להשגת פיתוח בר קיימא".<ref>'''The Future We Want''', Outcome document of the United Nations Conference on Sustainable Development.</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sustainabledevelopment.un.org/rio20|כותרת=United Nations Conference on Sustainable Development, Rio+20 .:. Sustainable Development Knowledge Platform|אתר=sustainabledevelopment.un.org|תאריך_וידוא=2021-01-01}}</ref>
 
בנסיבות אלה ענף התיירות עצמו נקרא בשנים הקרובות להיות אחד המנועים הבסיסיים ותחום היישום העדיפי של בשנת 2015 הוכרזו 17 [[יעדים לפיתוח בר-קיימא|היעדים לפיתוח בר-קיימא]] של האו"ם (SDGs). ענף התיירות מופיע באופן בולט במסמך "שינוי העולם שלנו: סדר היום לפיתוח בר-קיימא 2030" והוא נכלל כיעד ב-3 מתוך 17 היעדים: יעד 8.9, יעד 12 ויעד 14.7.
שורה 17:
 
== קריטריונים וסטנדרטים ==
במשך השנים, גופים רבים פיתחו סטנדרטים שמתייחסים לפרקטיקות של קיימות בענף התיירות. כעת, קריטריוני ה-[[המועצה העולמית לתיירות מקיימת]] (GSTC) משמשים כסטנדרטים העולמיים לקיימות בענף התיירות. הקריטריונים משקפים המטרה להשיג הסכמה עולמית בנושא תיירות בת קיימא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/sustainable_tourism|הכותב=משרד התיירות|כותרת=תיירות ירוקה - כלי להערכה עצמית|אתר=|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-01}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Ecotourism standards: international accreditation and local certification and indicators|קישור=http://dx.doi.org/10.4337/9780857939975.00038|כתב עת=International Handbook on Ecotourism|עמ=404–418|doi=10.4337/9780857939975.00038|מחבר=Anna Spenceley, Amos Bien}}</ref>
 
בתמיכת ארגון התיירות העולמי (UNWTO) וגופים נוספים של האו"ם, קריטריוני ה-GSTC פורסמו לראשונה בשנת 2008, לאחר תהליך ממושך שלקח בחשבון את ההנחיות והסטנדרטים הרבים לתיירות בת קיימא שהיו קיימים באותו זמן. בתהליך הפיתוח, התקיים שיתוף ציבור והתייעצות באופן נרחב ברחבי העולם בכמה שפות. הקריטריונים משמשים לחינוך והעלאת מודעות, קביעת מדיניות עבור עסקים וסוכנויות ממשלתיות, ובעיקר כבסיס להתעדה והסמכה. קריטריוני ה-GSTC הם תוצאה של מאמץ בינלאומי לפתח שפה משותפת בנושא קיימות בתיירות. הקריטריונים מחולקים לארבעה חלקים: (1) ניהול בר קיימא; (2) השפעות סוציו-אקונומיות; (3) השפעות תרבותיות; (4) השפעות סביבתיות (כולל צריכת משאבים, הפחתת זיהום ושימור המגוון הביולוגי והנופים).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gstcouncil.org/|הכותב=|כותרת=Global Sustainable Tourism Council - GSTC|אתר=|תאריך=|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-01-01}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ecotourism.org.il/EcoGuideH.htm|הכותב=עמותת תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל|כותרת=יוזמת הקריטריונים העולמיים לתיירות בת קיימא|אתר=www.ecotourism.org.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2021-01-01}}</ref>