מקס גולדשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
 
==ביוגרפיה==
מקס גולדשטיין היה [[פקיד]] בבית מסחר בברלאדב[[ברלאד]], אך בהיותו אנרכיסט עבר ל[[בוקרשט]], שם הפך לאוהד הקומוניסטים. הוא נאסר, נידון ל-10 שנות מאסר ונכלא, אולם ב[[פברואר]] [[1920]] ברח מה[[כלא]]. הוא נמלט ל[[אודסה]], שם קיבל הדרכה ושב לרומניה עם [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] והוראות בתקופת השביתה הכללית. גולדשטיין התפרסם בכינוי "האיש בעל הקרס", זאת כי לאחר שאיבד את אחת מ[[יד]]יו (כנראה במהלך שימוש בחומרב[[חומר נפץ]]), חיבר לזרועו [[תותב#יד תותבת|קרס]] וגילה מיומנות רבה בזרועו הקטועה.
 
ב-[[8 בדצמבר]] [[1920]] התרחשה ברומניה ה[[התנקשות]] הפוליטית הראשונה באמצעות [[פצצה]], שהונחתה על ידי גולדשטין באולם הסנאט הרומני בבוקרשט. בעקבות הפיצוץ, נהרגו שר המשפטים הרומני, דימיטריה גרצ'אנו (Dimitrie Greceanu) ושני סנאטורים: דימיטריה ראדו (Dimitrie Radu), [[בישוף]] של [[אוראדיה]] וספיריה גאורגיו (Spirea Gheorghiu), נשיא מועצת הסוחרים. באירוע זה היו גם פצועים, בהם נשיא הסנאט ה[[גנרל]] [[קונסטנטין קואנדה]] והבישוף ניפון (Nifon). חודש לפני כן הניח גולדשטיין פצצה על [[מסילת רכבת|מסילת הברזל]], מתחת לקרונול[[קרון רכבת|קרונ]]ו של שר הפנים הרומני, קונסטנטין ארג'טויאנו (Constantin Argetoianu), אך הפיצוץ פגע בחלק הלא מאוכלס של הקרון ואיש לא נפגע.
 
לאחר ההתנקשותה[[התנקשות]] בסנאט בבוקרשט, נמלט גולדשטיין ל[[בולגריה]], אך נלכד כעבור שנה, ב[[אוקטובר]] [[1921]], כשניסה לחצות את הגבול בחזרה לרומניה. גם שותפיו של גולדשטיין להתנקשות, שאול אוסיאס (Saul Osias) ולאון ליכטבלאו (Leon Liechtblau) והאיש שסיפק להם את חומרי הנפץ, [[אלכסנדרו קונסטנטינסקו]], נלכדו והועמדו למשפט יחד עם קרוב לחמש מאות נאשמים נוספים מחוגי השמאל הרדיקלי. במהלך המשפט הנאשמים הכריזו על שביתת רעב. ב-28 ביוני 1922, גולדשטיין נידון למאסר עולם עם עבודת פרך. שותפים קומוניסטים אחרים נידונו לעונשים הנעים בין חודש ל-10 שנות מאסר. גולדשטיין נכלא בבית הסוהר [[דופטאנה (בית סוהר)|דופטאנה]] ובשנת 1924, לאחר שפתח ב[[שביתת רעב]] ממושכת, מת מ[[דלקת ריאות]], לפי הודעת השלטונות או מ[[רעב]], לפי דברי חבריו.
 
המפלגה הקומוניסטית הרומנית, באמצעות מנהיגה, [[גאורגה קריסטסקו]], התנערה מכל אחריות להתנקשויות וטענה שאלה היו מעשים אינדיבידואליים, אנרכיסטים של גולדשטיין ועד היום לא הוכח הקשר בין הפעילות הקומוניסטית ובין ההתנקשויות.