ספורטאי מצטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
במהלך השנים נמתחה ביקורת על הסדר זה, שכן הוא מפלה לטובה את מי שעיסוקו בספורט, לעומת מי שעיסוקו בתחומים אחרים. מנגד, נטען, כי בניגוד לעיסוקים אחרים, התקופה בה יכול ספורטאי לעסוק בספורט מוגבלת בדרך כלל עד שנות ה-30 לחייו, ולעיתים אף פחות מכך, והתקופה שבין גיל 18 ל-21 היא קריטית להתפתחות הספורטאי. טיעון אחר הוא כי אין בשירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים תרומה של ממש, שכן בשל הדרישה לשחררם לאימונים תדיר, רבים מהם מוצבים בתפקידי מינהלה כגון עובדי רס"ר. מנגד, נטען כי הספורטאים מהווים מודל לחיקוי עבור [[בני-נוער|בני הנוער]], ועצם שירותם בצבא יעודד בני נוער [[גיוס לצה"ל|להתגייס]] כמותם.
בראשית [[2008]] אישרה [[הכנסת]] בקריאה ראשונה תיקון ב[[חוק שירות ביטחון]] שיזם חבר הכנסת [[חיים כץ]]. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" ב[[שירות לאומי]] בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או ב[[שגרירות|שגרירויות]] ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם ה[[כדורגלן]] הישראלי [[בן סהר]], ששיחק באותה עת ב[[
כיום, מעמדם של ספורטאים מצטיינים בצה"ל מעוגן בהוראות פנימיות של צה"ל ושל מנהל הספורט. ההוראות הללו כוללות תנאים מקדמיים, המהווים סף לבקשתו של ספורטאי לקבלת מעמד במהלך שירותו הצבאי. המעמד בדרך כלל מוסדר בטרם הגיוס ואולם אין מניעה כי יוסדר אף במהלכו של שירות צבאי, והכל בכפוף למספר המכסות המותרות בצה"ל לספורטאים פעילים ומצטיינים (כ-410 ספורטאים בסך הכל, נכון לחודש מרץ 2015).
|