תאוריית מערכת המטרה – הבדלי גרסאות

 

# ''חתירה למטרה '''–''''' הפעולה האנושית מונעת מטרה,{{הערה|שם=מונעת מטרה|Gollwitzer, E M. (1996). The volitional benefits of planuing. In E M. Gollwitzer & J. A. Bargh (Eds.), The psychology of action (pp. 287-312). New York: Guilford.}} לתהליך זה מתלווה משוב רגשי בתגובה להצלחה או כישלון בהשגת המטרה. היגינס הבחין בין מטרות קידום שהשגתן מעוררת תחושת אושר וגאווה, ואי השגתן מעוררת עצב ודכדוך. לבין מטרות מניעה שהשגתן מעוררת תחושת רוגע ואי השגתן מעוררת מתח וסערת רגשות.

# ''בחירת אמצעים והחלפתן'' – הבחירה באמצעים המתאימים ומידת המחויבות למטרה, מושפעים משיקולי תועלת סובייקטיביים, סביר שהאמצעי שיבחר הוא זה אשר יבטיח את התוחלת הגדולה ביותר להשגתה. בנוסף, מחויבות גבוהה למטרה עשויה להתבטא במאמצים מתמשכים להשגתה, מאמצים אלו יכולים להצליח או להיכשל. ההתמודדות במצבי כישלון בהשגת המטרה, עשויה להוביל להחלפת האמצעים שכשלו באמצעים אחרים קיימים, או ביצירת אמצעים חדשים שיובילו להבניית מערכת יחסי מטרה חדשים. יצירת אמצעים חדשים יכולה ליצור גם קונפליקט בין מטרות מתחרות, ניהול קונפליקט יעיל יהיה זה אשר יגדיל את התועלת הסובייקטיבית וישיג את המטרה.

# ''עקרונות קוגניטיביים ומוטיבציוניים משותפים בוויסות עצמי''' –''''' המחויבות למטרה, בחירה והחלפת האמצעים וניהול הקונפליקט בין מטרות, פועלים בתוך האילוצים המבניים וההקצאתיים הנובעים מהאופי הקוגניטיבי של מערכות המטרה. הרגולציה העצמית מתאפשרת על ידי פעולה משותפת של עקרונות קוגניטיביים ומוטיבציוניים שמשפיעים באופן אינטראקטיבי על חתירה להשגת מטרה.