מאורע ברנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רקע: הוספת קישור
שורה 7:
== תחילת הפולמוס: המאמר של ברנר ==
ב-24 בנובמבר 1910 פרסם [[יוסף חיים ברנר]] מאמר{{הערה|יוסף חיים ברנר, [https://benyehuda.org/read/867 על חזיון ה“שמד”], ב[[פרויקט בן-יהודה]]}} בעיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]", שיצא בירושלים. המאמר הוא חסר כותרת, כיוון שנדפס במדור הקבוע של ברנר - "בעיתונות ובספרות (הערות וציונים)". המאמר עסק במה שכונה "מגפת השמד", כלומר המרת הדת המתפשטת בקרב הצעירים במזרח אירופה. הנקודות המרכזיות במאמר היו{{הערה|נורית גוברין (1985). מאורע ברנר, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 18-21}}:
 
:א. תופעת השמד היא שולית, ואינה מסכנת כלל את קיומו של העם היהודי.
:ב. הדיונים הרבים בתופעת השמד מיותרים ואף מזיקים כי הם מסיחים את הדעת מהבעיות האמיתיות והדחופות של עם ישראל, וגוזלים את האנרגיה הדרושה להקמת לאום יהודי חדש ובריא.
 
:ג. יש לחדול לגמרי מהעיסוק בשאלות תאולוגיות ומהתנצחות עם הנצרות ולהתמקד רק בעיקר: "שאלת ח י י נ ו היהודית ולא שאלת הדת היהודית{{הערה|נורית גוברין (1985). מאורע ברנר, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 20}}" (ההדגשה במקור).
:ב. הדיונים הרבים בתופעת השמד מיותרים ואף מזיקים כי הם מסיחים את הדעת מהבעיות האמיתיות והדחופות של עם ישראל, וגוזלים את האנרגיה הדרושה להקמת לאום יהודי חדש ובריא.
:ד. הכותב עצמו אינו מאמין בשום דת. כל הדתות בעיניו הן הבל ורעות רוח. אבל יש לו קשר עמוק לתרבות היהודית ולספר ה[[תנ"ך]], שהוא היסוד לה, והוא הירושה הרוחנית של הכותב ועם ישראל כולו. עם זאת, לדעת הכותב, [[הברית החדשה]] היא המשך אורגני של [[הברית הישנה]], ולכן היא שווה לה במעמד, וביחד הן מהוות את ספר הספרים של עם ישראל.
 
:ג. יש לחדול לגמרי מהעיסוק בשאלות תאולוגיות ומהתנצחות עם הנצרות ולהתמקד רק בעיקר: "שאלת ח י י נ ו היהודית ולא שאלת הדת היהודית{{הערה|נורית גוברין (1985). מאורע ברנר, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 20}}" (ההדגשה במקור).
 
:ד. הכותבכותב עצמוהמאמר אינואיננו מאמין בשום דת. כל הדתות בעיניו הן הבל ורעות רוח. אבלעם זאת, יש לו קשר עמוק ומחייב לתרבות היהודית ולספר ה[[תנ"ך]], שהוא היסוד לה, והוא הירושה הרוחנית של הכותבבעל ועםהמאמר, ישראל כולו.יחד עם זאת, לדעת הכותב, [[הברית החדשה]] היא המשך אורגני של [[הברית הישנה]], ולכן היא שווה לה במעמד, וביחד הן מהוות את ספר הספרים שלכל עם ישראל.
 
ה. בהתייחסותו לתנ"ך רואה בעל המאמר את [[הברית החדשה]] כהמשך אורגני של [[הברית הישנה]] וכשווה לה במעמד. ביחד מגלמות שתיהן את ספר הספרים של עם ישראל.
 
ברנר חתם על המאמר באחד משמות-העט שלו, י. חבר, אך היה ידוע לכל, כי הוא היה הכותב היחיד במדור זה.