נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבחירות ישירות |
←בכנסת: עדכון - הוספת מרב מיכאלי לרשימת הנשים שעמדו בראש מפלגה שנכנסה לכנסת, |
||
שורה 129:
שיעור הנשים שכיהנו בכנסת ה-18, היה 19.2%. שיעור זה דומה לממוצע העולמי, אך נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב{{הערה|לפי נתוני [http://www.ipu.org/wmn-e/classif.htm האיגוד הבין-פרלמנטרי]. הנתונים המופיעים בו מתייחסים לנובמבר 2008, בעת שכיהנה הכנסת ה-17. ראו גם {{הארץ|שחר אילן|ובמקום ה-101 בייצוג נשים בפרלמנט: ישראל|1.1311364|16 במרץ 2008}}.}}.
שלוש הראשונות לא נדרשו להתמודד על התפקיד בבחירות מקדימות - כהן-כגן ואלוני עמדו בראש המפלגות אותן הקימו, ואילו גולדה מאיר הייתה המועמדת היחידה שהתמודדה על התפקיד במרכז המערך. לבני הייתה הראשונה שנבחרה לתפקידה ב[[פריימריז]], בשנת [[2008]], ואף זכתה כמפלגה במספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת. גם יחימוביץ' וגלאון שנבחרו בעקבותיה נבחרו בבחירות מוקדמות. [[אורה נמיר]] הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בפריימריז לראשות מפלגה, בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-[[1992]]. היא הגיעה למקום הרביעי.
|