מגרש הרוסים – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
בשנת 1949 עבר [[המטה הארצי של משטרת ישראל]] מתחנת משטרה בתל אביב אל בית המעצר של מגרש הרוסים. המטה שכן שם עד 1973, אז עבר למשכנו החדש ב[[קריית הממשלה (מזרח ירושלים)|קריית מנחם בגין]] ב[[מזרח ירושלים]].
 
בראשית שנות ה-70, זמן קצר לאחר מימוש "הסכם התפוזים", נתבעה מדינת ישראל לשלם שוב את שווי הנכסים במגרש הרוסים, הפעם ל"כנסייה הלבנה", בה חברים יורשיו הרוחניים של הצאר. "יורשים" אלה, ברובם כמרים ואנשי דת שברחו מרוסיה לפני [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה]] ומתגוררים ברובם ב[[ארצות הברית]], טענו כי לא ייתכן שהקומוניסטים יעשו מעשה "[[הרצחת וגם ירשת]]" על חשבון הצאר, ולכן דרשו מישראל להעביר את התשלום אליהם ולא לברית המועצות. ישראל סירבה לשלם פעמיים, בשנת [[2007]] התפרסם כי אנשי העסקים [[רומן אברמוביץ']] ו[[ארקדי גאידמק]] יממנו את פינוי מתחם מגרש הרוסים כולו ויכסו את ההוצאות הכרוכות בהעברת בית המשפט, בית המעצר ומשרדי הממשלה במגרש. זאת במסגרת מהלך שיזם [[ולדימיר פוטין]] להסדרת הבעלות ועברתוהעברת האזור כולו לחזקת הפדרציה הרוסית{{הערה|שם=רומן|{{גלובס|סוכנויות הידיעות|רומן אברמוביץ וארקדי גאידמק יממנו את פינוי מגרש הרוסים בירושלים|1000276939|20 בנובמבר 2007}}{{ש}}{{הארץ|רנית נחום-הלוי|חצר סרגיי בירושלים תועבר לרוסיה ביולי|1.1324395|15 במאי 2008}}{{ש}}{{הארץ|נדב שרגאי|"מרוץ החימוש" הרוסי של נכסים בא"י|1.1353031|5 באוקטובר 2008}}}}.
===בראשית המאה ה-21===
[[קובץ:בית הקונסוליה הרוסית - ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בניין הקונסוליה הרוסית בירושלים]]
65

עריכות