רמב"ן – הבדלי גרסאות

מתקופת [[רבינו חננאל]] ואילך נמצאו חכמים רבים שציטטו מה[[תלמוד ירושלמי]] אך לא במידה רבה, ואף אם השתמשו בו זה היה לעזר בלבד ולא כספר בפני עצמו, יוצא דופן הוא רמב"ן אשר מביאו ומזכירו במאות מקומות בכתביו (– בערך כאלף וחמש מאות פעמים), בהם מפרשו ומבארו, ומשתמש בו כמפרש את סוגיות ה[[תלמוד בבלי|בבלי]], כמכריע במחלוקת, ולפסיקת הלכה.{{ביאור| אף שפסקו לפניו מהירושלמי הוא קבע כללים מיוחדים לכך.}}{{הערה|ראה עוד [[לוי גינצבורג]] פירושים וחידושים בירושלמי כרך א מבוא עמ' קט, קכח-ט, וכן [[עזרא שבט]] [https://hebrewbooks.org/46997 חידושי הרמב"ן לכתובותלמסכת כתובות], מבוא, עמ' 13-17}} רמב"ן ציטט את הירושלמי מתוך כתב יד ולא מכלי שני, כך מעידים לשונות כמו "מצאתי בירושלמי" או "ולא מצאתי לא בתוספתא ולא בירושלמי כמה היא" לשון מורה על בקיאות בירושלמי, בשל כך יש חשיבות לגירסאותיו, לצורך הגהת הירושלמי.

מציטוט זה משתמע שיחסו של רמב"ן לאגדות הוא כאל ספר לא נצרך ולא חשוב, אך מהסתכלות על שאר כתביו לתלמוד ולמקרא אנו מוצאים יחס חשוב לאגדות ולעיתים אף לפסיקת הלכה, בעקבות כך יש שפירשו בכוונתו שאמר את דבריו לצורך הוויכוח כדי להדוף טענותם אך ודאי שהוא עצמו לא סבר כן,{{ביאור| ב[[משפט פריז]] וב[[ויכוח טורטוסה]] למשל ביארו את המדרשים בצורה אליגורית מה שהביא את הנוצרים לחלוק על דבריהם ולדרוש מקור לכך}}{{הערה|הרב [[מרדכי אליאשברג]] שביל הזהב עמ' 27, {{צ-מאמר|שם=לבקרת הוויכוחים של ר"י מפאריש ושל רמב"ן|קישור=|כתב עת=תרביץ ב ב|שנת הוצאה=|מחבר=יצחק בער}} [[חיים הלל בן ששון]] פרקים בתולדות היהודים בימי הביניים תל אביב תשי"ח עמ' 251}} פרשנים נוספים סברו שאין הוא אלא ממשיך דרך הגאונים ביחסם לאגדה באמרם 'אין סומכים על דברי אגדה' וציטוטים מעין אלו,{{הערה| הרב [[שאול ליברמן]] 'שקיעין' ירושלים תש"ל, עמ' 83, וכך כנראה סבר רבי [[יצחק אברבנאל]] בספר 'ישועות משיחו' חלק ב, וכן ירמיהו מלחי [https://www.google.com/search?rlz=1C1GCEV_enIL957IL957&sxsrf=ALeKk02MuMBeoo17hDUgJ-OF5bjBlI7ARA:1623234499834&q=%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%95+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F+%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A7%D7%A3+%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%95+%D7%A2%D7%9C+%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%99+%D7%97%D7%96%22%D7%9C&spell=1&sa=X&ved=2ahUKEwi0nv_dq4rxAhXRB2MBHWtIBH0QBSgAegQIARA2 '''היבטיו ההיסטוריים והתאולוגיים של ויכוח הרמב"ן בברצלונה והיחס המשתקף ממנו על תוקפם של מדרשי חז"ל], שאנן שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, 13, 2008, עמ' 127-135‬}} אך זוהי הסתכלות ספציפית על הוויכוח ואינו הסתכלות כוללנית על שאר כתביו,{{הערה| כך טענו [[עזרא שבט]] ([https://hebrewbooks.org/46997 חידושי הרמב"ן למסכת כתובות עמ' 16 – 17)] יהלום ועוד}} [[שלם יהלום]]{{הערה| {{צ-מאמר|מחבר=שלם יהלום|שם=ויכוח ברצלונה ומעמד האגדה במשנת רמב"ן|כתב עת=ציון 69 (1) 25-43}}.}} פירש בדבריו שכל כוונתו שאין הם המדד להשקפות האמונה ולפסיקת ההלכה כי נאמרו בדרך דרש ולא בדרך פשט ומפני ששבעים פנים לתורה.{{הערה| למאמרים על יחסו לאגדה על פי הוויכוח ראה הנ"ל וכן הרב ארי יצחק שבט [http://asif.co.il/download/kitvey-et/zor/zhr%2011/zhr%2011%205.pdf תוקפם המחייב של מדרשי חז"ל - גישתו של הרמב"ן לאור הוויכוח בברצלונה], '''צוהר''' יא (קיץ, תשס"ב), עמ' 49–68, חנה דוידסון, '''הרמב"ן והאגדה בהקשר וויכוח ברצלונה''', כרמי שלי מחקרים באגדה ובפרשנותה מוגשים לפרופ' כרמי הורביץ, אברהם גרוסמן ואחרים, ניו יורק 2012 עמ' 83 – 97. למאמרים כלליים ראה, מרים סקלרץ, [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1409475679.pdf רמב"ן כפרשן האגדה במהלך פירושו לתורה], שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כג, תשע"ד, עמ' 243 -262, הנ"ל, [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1409475679.pdf התמודדות עם הפער בין הפשט לדרש – רמב"ן בעקבות ראב"ע], שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב, תשע"ג, עמ' 189 – 222, נורית מנדלקורן, [https://www.michlala.edu/Productions/magazines/files/michlol_73_8.pdf יחס הרמב"ן לאגדה בפרושו לתורה], 'מכלול' כט עמ' 103 תשע"ג, אלי גורפינקל מנחת קנאות לר' זכריה בן משה הכהן מקנדיאה [[קובץ על יד]], ל, עמ' 149 – 156, יוסי אראל, [http://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/mega51_erel.pdf אברם ושרי ברדתם מצרימה – ליחסו של רמב"ן למדרשי האגדה] בתוך [[מגדים (כתב עת)| מגדים]] נא עמ' 57}}