ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

מתח זה הוביל לפילוג הישיבה בתחילת שנת [[תשנ"ח]] ([[1997]]), כאשר הרב טאו והרבנים הקשורים אליו טענו כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי [[הוראה]] לצד הישיבה, מה שעלול היה בעיניהם לפגוע באופייה. הרב שפירא הכחיש את הדברים{{הערה|ריאיון עיתונאי עם הרב שפירא שהודפס בספר "מורשה" חלק א'; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61–62}}. הקבוצה פרסמה מכתב בו כינתה את המהלך "[[עבודה זרה]] בשיתוף", וקבעה כי התנהלות הנהלת הישיבה היא "חרפה" ו"[[חילול השם]] וחילול הקודש"{{הערה|1="הבהרה", 'לדרך הקודש' עמ' פ"ג - פ"ה. תשנ"ח}}. החותמים על המכתב הושעו מתפקידם בישיבה{{מקור}} ובעקבות כך עזבו אותה והקימו את [[ישיבת הר המור]], שם מכהן הרב טאו כנשיא הישיבה, והרבנים [[מרדכי שטרנברג]] ו[[עמיאלועמיאל שטרנברג]] כראשי הישיבה. הרב שפירא ותלמידיו סברו שעל פי ההלכה אסור היה להם להקים ישיבה בעירו של הרב שפירא, שלדעתם הוא גם רבם של הפורשים{{מקור}}. במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] קרא לא לפלג את הישיבה{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}}.