הארץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון תקלדה |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה nowiki עריכה חזותית |
||
שורה 22:
[[קובץ:newspapers.jpg|שמאל|ממוזער|270px|העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית]]
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044468180205171).jpg|טקסט=מנחם בגין קורא עיתון הארץ, 1969|ממוזער|376x376 פיקסלים|מנחם בגין קורא עיתון הארץ, 1969]]
'''הארץ''' הוא
מאז שנת [[1935]] היה ה[[עיתון]] בבעלות [[משפחת שוקן]], ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות [[קבוצת הארץ]], החברה [[הוצאה לאור|שמוציאה אותו לאור]], ל[[אלפרד דומונט]] (20%) ו[[לאוניד נבזלין]] (20%). בדצמבר 2019 רכשו משפחת שוקן ונבזלין את חלקה של דומונט.
העורך הראשי הנוכחי הוא [[אלוף בן]] ומנכ"ל קבוצת "הארץ" הוא
==היסטוריה==
שורה 80:
בשנים הראשונות לכהונתו עסק שוקן בעיקר בקיצוץ עלויות. הסופרים הארץ-ישראלים שמילאו את דפי העיתון ולעיתים שאבו ממנו את משכורתם פוטרו, ובמקומם מונו עיתונאים צעירים, רובם עולים חדשים מ[[הונגריה]]. כך פרש מ"הארץ" ב-[[1943]] המשורר [[נתן אלתרמן]], שהעדיף לעבור לעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מאשר להסכים לקיצוץ בשכרו.
[[קובץ:דפוס "הארץ" בתל-אביב-JNF018914.jpeg|ממוזער|דפוס "הארץ" בתל אביב,
מעט אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] הגיע "הארץ" לאיזון תקציבי. אולם עלייתם החדה של עיתוני ערב מסוג חדש, ובראשם "[[ידיעות אחרונות]]", אילצה אותו להתמודד עם האיום. כאשר "[[מעריב]]" ראה אור, ב-1948, החליט שוקן שוב לנסות להוציא עיתון-ערב שיהיה שייך ל"הארץ". שמו היה "[[יום-יום]]", ולמרות כותבים מהשורה הראשונה, ובראשם [[בנימין תמוז]], העיתון החדש נכשל והכניס את "הארץ" לחובות חדשים, שגררו צורך בקיצוץ נוסף.
שורה 272:
==מאפייני העיתון==
[[קובץ:Iaaana.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חוברת ש"הארץ" חילק לקוראיו לאחר החלטת החלוקה, [[כ"ט בנובמבר]] 1947]]
בימי טרום המדינה וראשיתה נמנה "הארץ" על העיתונים הבודדים אשר
עם קום המדינה (וגם לפני כן), עמד העיתון באופוזיציה לעמדות רבות של הממסד, כפי שהשתקפו בעיתון [[ההסתדרות]] "[[דבר (עיתון)|דבר]]", שהיה עיתון נפוץ באותם ימים ורב השפעה הרבה יותר מ"הארץ". "הארץ" ניהל קו מערכתי [[ליברלי]]; התנגד ל[[ההסתדרות הכללית|הסתדרות הכללית]], קרא ל[[הפרטה|הפרטת]] המשק, ל[[הפרדת הדת מהמדינה]] ונאבק למען [[זכויות האזרח]], [[חופש הביטוי]] ו[[חופש העיתונות]]. עם זאת, התנגד העיתון (במאמר המערכת בשנת [[1954]]) לביטול [[עונש מוות בישראל|עונש המוות בישראל]].{{הערה|1={{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 56 שנה: הנידונים למוות הסירו את בגדיהם האדומים|1.1189247|16/02/2010}}}}
שורה 304:
=== נטייה פוליטית לשמאל ===
עיתון "הארץ" משקף ככלל במוצהר את עמדות השמאל הקיצוני,{{הערה|{{הארץ||עמוס שוקן לגולשים: "הארץ הוא שמאל ולא שמאל קיצוני"|1.2384701|23 ביולי 2014}}}} כאשר בעשרות השנים האחרונות מרבים [[פובליציסטיקה|מאמרי הדעות]] בעיתון לשקף קו מדיני [[פוליטיקה של ישראל|שמאלני]], הדוגל בהסדר מדיני עם ה[[פלסטינים]]. כותבים בולטים המייצגים קו זה הם [[גדעון לוי]], שמרבה לכתוב על הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים על פי שיחות עם האנשים, במדורו "אזור הדמדומים", [[עמירה הס]], עיתונאית שעברה לגור בתוך הערים הפלסטיניות [[עזה]] ו[[רמאללה]] ומסקרת משם את הסכסוך, [[עקיבא אלדר]], [[גדעון סאמט]], [[יוסי שריד]] ו[[אסתר זנדברג]]. בעמודי הדעות ישנם גם טורים של אנשי ימין, כמו [[ישראל הראל]], ובתקופה מסוימת כתבו בו גם [[משה ארנס]], [[רונן שובל]], [[אריה אלדד]] ו[[קרני אלדד]], אך מספרם קטן משמעותית משל הפובליציסטים מהשמאל. בנוסף, לעיתים מפורסמים בעיתון מאמרים של סופרים, [[פוליטיקאי]]ם ואנשי תרבות אחרים, רובם מזוהים עם מחנה השמאל (למשל [[עמוס עוז]], [[דויד גרוסמן]] ו[[זהבה גלאון]]). מו"ל העיתון [[עמוס שוקן]] מצהיר אף הוא על הזדהות עם מחנה השמאל.{{הערה|1=לדוגמה, [http://cafe.themarker.com/view.php?t=29509 לקראת 60 השנים הבאות], פורסם בעיתון ב-19 באפריל 2007}} פעמים רבות הגישה השמאלנית באה לידי ביטוי במאמר המערכת. ב[[מאמר המערכת]] שנכתב בסמוך ל[[מבצע עופרת יצוקה]] כינה העיתון את הפצצת מסדר הסיום של קורס שוטרים פלסטינים במתקפת הפתיחה של מבצע זה - "הריגה נפשעת".{{הערה|{{הארץ|מאמר המערכת|מינוי לא ראוי|1.1528813|29 בינואר 2009}}}}
בדיקה של [[העין השביעית]] העלתה כי מאמר המערכת בשנים 2000–2002 נטה לשמאל אולם לא שמר על עמדות עקביות.{{הערה|1={{העין השביעית|ארן ליביו|זיגזג|27823|1 ביולי 2002}}}} בדיקה מאוחרת יותר מצאה כי תחת דוד לנדאו התאפיינו מאמרי המערכת בעמדה שמאלית מובהקת ועקבית.{{הערה|1={{העין השביעית|ארן ליביו|"הארץ" מתיישר לשמאל|28306|יולי 2005}}}}
שורה 429:
בשנותיו הראשונות, כלל האתר קישור בשם "מהדורת הדפוס", שבו הוצגו כל הידיעות שפורסמו בעיתון, בהתאם למדורי העיתון המודפס. בשנת 2008 עוצב האתר מחדש, ובוטל בו קישור זה, אף שחלק מתוכני מהדורת הדפוס המשיכו להופיע באתר, בשיהוי מסוים.
בשנת 2011 החלה קבוצת הארץ לחזק בהדרגה את הפעילות הדיגיטלית, והשיקה [[אפליקציה|אפליקציות]] ל[[IPad|אייפד]], [[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]] ו[[בלאקברי]]. ב-2012 הושקו אתרי האינטרנט בעברית ובאנגלית בעיצוב מחודש. במרץ 2013, נסגרו רוב תוכני האתר למנויים בתשלום בלבד, למעט חדשות מתפרצות, קישורים מזדמנים מרשתות חברתיות ומנועי חיפוש וכן 10 כתבות בחודש לנרשמים לאתר. בנוסף חודשה תצוגת "המהדורה המודפסת" והעיתון זמין למנויים, על כל מוספיו, בתצורתו המודפסת בגרסה דיגיטלית.{{הערה|שם=מהדורות דיגיטליות}}{{הערה|{{הארץ|עמוס שוקן|מכתב לקוראי הארץ|1.1937616|26 בפברואר 2013}}; {{העין השביעית|יובל דרור|"'הארץ' לא ימשיך להתקיים ללא תשלום מהגולשים"|47547|26 בפברואר 2013}}}} על-פי נתוני [[הוועדה הישראלית למדרוג]], בתקופה שקדמה לסגירת רוב האתר למנויים בתשלום, ביקרו בו כ-700 אלף גולשים ייחודיים בחודש.{{הערה|1={{העין השביעית||"'הארץ' לא ימשיך להתקיים ללא תשלום מהגולשים"|47547|26 בפברואר 2013}}}} בעקבות הגבלות הגישה, חל צמצום משמעותי בגולשים. בחודש מרץ ירד מספרם ב-26%, עם 519 אלף גולשים, וביולי אותה שנה ביקרו באתר כ-491 אלף גולשים. ביולי פורסמו גם לראשונה נתוני הגולשים בגרסת המכשירים הניידים של האתר - כ-249 אלף. באתר "עכבר העיר" ביקרו בחודש זה כ-496 אלף גולשים.{{הערה|1={{וואלה!|דוד אברהם|נתוני ועדת המדרוג באינטרנט ליולי 2013: וואלה! האתר הישראלי המוביל - גם במובייל|2670213|15 באוגוסט 2013}}}} סרטון פרסומת למהדורה המקוונת, שפורסם בשנת [[2013]]
במכתב לגולשים מיום 3 במרץ 2015, כתב המו"ל עמוס שוקן כי למהדורה הדיגיטלית ישנם 20,209 מנויים משלמים (לא כולל המנויים למהדורה המודפסת המקבלים גישה בחינם למהדורה הדיגיטלית).{{הערה|{{הארץ|עמוס שוקן|שנתיים למעבר לתשלום בדיגיטל: 20 אלף מנויים לאתר הארץ|1.2578939|3 במרץ 2015}}}}
| |||