מרד המלחים בקיל – הבדלי גרסאות

==התפשטות המרי בקיל==

[[קובץ:Wik Breuste Kiel.jpg|שמאל|250px|ממוזער|פסל בעיר קיל לזכר מרד המלחים]]

 

ברביעי לחודש הצטרפו מלחים נוספים למחאה. לנוכח התרחבות האירועים החליט מפקד הצי במקום, [[וילהלם סושון]], להידבר עם המתקוממים, וכתוצאה מן ההדברות, המלחים העצורים שוחררו. באותו יום תפסו המתקוממים, פועלים, מלחים ואנשי צבא בעיקר, שמספרם עלה עד לכ-40,000, מתקנים אזרחיים וצבאיים בעיר, אשר למעשה הייתה באותו שלב בידיהם. לקראת ערב התכנסו המורדים בבית האיגודים המקצועיים, הכריזו על הקמת אספת פועלים וחיילים, ויצאו ב-14 דרישות, אשר כיוונו הן לליברליזציה של המבנה הפוליטי הגרמני, הן להקלה בתנאי השירות. בין אלה נמנו דרישות כמו ביטול הצנזורה על הדואר, חופש התבטאות, שחרור עצירים, יחס נאות לאנשי הצבא, חרות מוחלטת למלחים בעת שאינם בתפקיד, פיטורי הקצינים שאינם מסכימים לדרישות אלה, יחד עם קבלה בברכה של הנענים להן, ועוד. כיוון שקבלה של דרישות אחרונות אלה לא יכולה הייתה לעלות בקנה אחד עם הנוהג הצבאי, במובלע ברור היה שהמתקוממים מעוניינים, בנוסף, בהסתלקות מן המלחמה בהקדם האפשרי. באותו ערב, עם התרחבות ההתקוממות נטלו על עצמם פעילים פוליטיים מן המפלגות הסוציאליסטיות את הכוונת הפעילות ואת הנהגתה. שלא כמו ברוסיה, אלה גם מנעו בימים הבאים רדיקליזציית-יתר של ההתקוממות.