רמב"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - [[פרשני המקרא|פרשנות מקרא]], וה[[תלמוד|תלמוד,]] [[קבלה]] ו[[שירה]], הרמב"ן נזכר כאחד מ[[הוגה דעות|הוגי הדעות]] של ה[[יהדות]]. ישנן עדויות שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה|תלמידו רבי [[יצחק דמן עכו]] בספרו אוצר החיים כתב יד [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,990000698010205171&tab=default_tab&search_scope=Local&vid=NLI&lang=iw_IL&offset=0&_gl=1*1ecr27t*_ga*MTQ5ODc5NTExMy4xNTcwMDkwMTI4*_ga_8P5PPG5E6Z*MTYyMTMzOTM4My4xNS4xLjE2MjEzMzk4NDIuMTk.&_ga=2.182663206.1299901443.1621328321-1498795113.1570090128 גינצבורג 775] ע' קא'. תשובות ה[[רשב"א]] ח"א סימן קכ, קסז, תיג. [[דוד מרגלית]]: "[https://mosadharavkook.com/shop/%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D/ חכמי ישראל כרופאים]" עמ' קכח - קלה}}
[[קובץ:Ramban1.jpg|ממוזער|חידושי הרמב"ן למסכת גיטין]]
שורה 47 ⟵ 45:
== בפולמוס על כתבי הרמב"ם ==
{{הפניה לערך מורחב|איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת}}
בסוף האלף החמישי, כשהיה רמב"ן קרוב לגיל ארבעים, התגלעה מחלוקת בין [[חכמי פרובנס]] לבין חכמי צפון צרפת על ספרי הרמב"ם, ספר המדע וספר מורה נבוכים. היה זה הגל השני בהתנגדות לספרי הרמב"ם, שהתפתח בעקבות התפשטותם של ספרי הרמב"ם והתגברות השפעתם על הציבור, בראש המתנגדים לספרי הרמב"ם עמדו רבי [[שלמה מן ההר]] מ[[מונפלייה]] שבפרובנס, ותלמידיו רבי [[יונה גירונדי]].
מתנגדי הרמב"ם בפרובנס הפיצו ברבים את דעתם, ועוררו את חמתם של מרבית חכמי פרובנס, שהיו תלמידיו המובהקים של הרמב"ם. וכך נידו את רבי [[שלמה מן ההר]] ותלמידיו, בתגובה, שלח רבי שלמה מן ההר את רבי יונה אל חכמי צרפת, שהיו רחוקים מ[[פילוסופיה]] והם החרימו את כל ההוגה בספר [[מורה נבוכים]] וספר המדע. כתוצאה מכך פרצה מחלוקת גדולה בקהילות צרפת וספרד.
הרמב"ן כתב שתי אגרות מפורסמות בניסיון לגשר בין הצדדים. אחת מהן מוענה ל"נשיאי ארגון אצילי נאבארא ושרי קשטיליא", וקוראת להם להתעלם מהחרם של חכמי צרפת עד שיבואו הצדדים בפני בית דין, ובשניה,{{הערה| באיגרת לא מצוין תאריך כתיבתה. [[צבי גרץ]] קובע שהאגרת נכתבה אחרי שהוחרמו רבי שלמה ותלמידיו בסרגוסה בירת ארגון בחודש אב תתקצ"ב, דברי ימי ישראל חלק ה עמ' מב-נו, ציון א, עמ' שנ-שנא. חוקרים אחרים סבורים כי נכתבה לפני כן, מאחר שבאגרת מזהיר הרמב"ן לשמור על כבודו של ר' שלמה מן ההר, ואינו מציע להתיר את החרם עליו, ראו כתבי רמב"ן חלק א עמ' שלד.}} מנסה לשכנע את חכמי צרפת לבטל את החרם על כתבי הרמב"ם.
בראש האיגרת כופף הרמב"ן את קומתו בפני חכמי צרפת ומאריך בשבחם, לאחר מכן מסביר שהרמב"ם הוכרח לכתוב את ספרו נגד הפילוסופיה שהתפשטה בספרד, ובכדי לענות תשובות לציבור אשר הושפע מכתבי אריסטו, לאחר מכן תוקף את חכמי צרפת על זלזולם ברמב"ם ומתאר את פועלו החשוב והנצרך, בהמשך עונה לתשובות להשגות בענייני גיהנום והגשמה, לאחר מכן מסכם שאת ספר [[מורה נבוכים]] יש ללמוד בצורה פרטנית ולא ציבורית וקורא לביטול החרם על הספר, כמו כן מבקש לנהוג בכבוד ברבי שלמה מן ההר.
== בארץ ישראל ==
שורה 57 ⟵ 62:
משפחת הרמב"ן מתייחסת לרבי [[יצחק אלברצלוני]],<ref>כך כותב ה[[רשב"ץ]] שו"ת התשב"ץ א סב</ref> כמעט ואין ידיעה על אביו של רמב"ן למעט אזכור אחד בו מוזכר הרמב"ן בתואר "רבי משה י"א בן כבוד השוע הנכבד ן' ר' נחמן",{{הערה| מאמר השלשול ל[[אבן רשד]] מתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן, דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב}} לאמו של רמב"ן היו שלושה אחים אברהם, יוסף, ושלמה. בנו של אברהם היה רבי [[יונה גירונדי]].
לרמב"ן היו ארבעה בנים: נחמן, אשר חיבר פרוש למסכת ביצה,<ref>ראה [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1623240066554 חידושי רבינו נחמן בן הרמב"ן] באתר [[אוצר החכמה]], יש לציין שיש שיחסו את הספר לרבי דוד בן הרמב"ן</ref>
רבי [[צבי הירש קאיידנובר]] הביא בספרו [[קב הישר]] אגדה על אשת הרמב"ן שנאנסה וממנה נולד בן אשר המיר את דתו, [[בן ציון פישלר]] הוכיח שלאגדה זו אין כל בסיס עובדתי.<ref>{{הארץ|בן-ציון פישלר|של מי הילד הזה?|1.876133|15 באפריל 2003, מחקר על הסיפור הנודע בבן הרמב"ן}}, נשמט ממנו דברי רמב"ן אלו (דברים כט, יז ): "ואמר פרה ראש. לרמוז כי משרש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה. ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר, וסוד גדול לא אוכל לפרש בו".</ref>
| |||