שטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בנצרות: הרחבה |
מ אחידות במיקום הערות שוליים, ויקיזציה |
||
שורה 24:
בספרות המדרשים השטן מופיע כמלאך שיש לו מספר תפקידים:
*להמית בני אדם בשליחות האל, כך למשל מתואר שהאל שולח את השטן להביא את נשמתו של [[משה]]. (מדרש רבה דברים פרשה יא פסקה י).
*לקטרג ב[[בית דין של מעלה]]. (מדרש רבה שמות פרשה יח פסקה ה) במיוחד כאשר האדם [[חטא|חוטא]] כמו
*להלשין בפני אלוהים על מעשה בני האדם. כך הוא מתואר כמי שהלשין על ישראל שנהנו מסעודת [[אחשוורוש]]. (מדרש רבה אסתר פרשה ז פסקה יג )
*כדמות שמפתה בני אדם לחטוא ולעבור על ציויו של האל, כמו בסיפור [[נח]], שם הוא מפתה אותו לטעת כרם ולהשתכר. (מדרש תנחומא בראשית פרק יג) וכמו בסיפור [[אברהם]], בו הוא מנסה להניא אותו מ[[עקדת יצחק]]. ([[מדרש תנחומא]] וירא פרק כ"ב) דבר שעבר למסורת המוסלמית ברגימת העמודים שמסמלים את השטן בעליה לרגל למכה.
שורה 41:
בנצרות נקרא השטן "[[לוציפר]]". בניגוד ליהדות בה הוא מופיע בדרך כלל כמלאך שסר למרותו של אלוהים, בברית החדשה מופיע השטן כרשע ושד המורד באל ובאנושות, המנהל נגדו מלחמה על נפשות בני האדם ועל שליטה בעולם, וכתוצאה מכך היווה את מקור הרוע בעולם. בו[[ותיקן]] היה נהוג תפקיד בשם "[[פרקליט השטן]]", ותפקידו היה לטעון נגד [[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]], על ידי הצגת חסרונותיו ושגיאותיו של המועמד לקדושה.
[[העת החדשה המוקדמת|ראשית העת החדשה]] החלה תקופה של היפוך מגמה, במובן מסוים, לתפיסה הוותיקה הרשמית של [[הכנסייה הקתולית|הכנסייה]] כלפיי השטן. אם הכרזות רשמיות ב[[ימי הביניים]] הגדירו את האמונה בקיומן של בני אדם עובדי שטן ובעלי כוחות, דוגמת [[מכשפה|מכשפות]], בתור [[מינות (נצרות)|מינות]] וכפירה, הרי שהחל מסוף [[המאה ה-15]] ההכרזות טענו שמי שמסרב להכיר בקיומן של המכשפות כמשרתות השטן - הוא האשם במינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=RnuhdmuL2aY&list=PLNiWLB_wsOg5a3e6Lv3cQkdtR8qQXs98U&index=10|הכותב=מירי אליאב-פלדון|כותרת=אויב מדומיין: צייד המכשפות|אתר=אוניברסיטת תל אביב|מידע נוסף=דקות 10:30-4:56}}</ref>
===באסלאם===
| |||