קלמנס פון פירקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
אולם כעבור שנה, ב-[[1910]] קיבל את ההצעה לשוב ל[[אירופה]] על מנת לכהן כפרופסור ל[[פדיאטריה]] ב[[אוניברסיטת ברסלאו]] אז ב[[גרמניה]], ואחר כך בווינה, שם התמנה לראש הקתדרה לרפואת ילדים אחרי מות מורו, אשריך. פירקה יישאר בווינה עד יום מותו ב-[[1929]] וגידל בה דורות רבים של רופאי ילדים ואחיות כשזכה לפופולריות ויוקרה רבה.
 
בשנת [[1910]] פרסם את ספרו הגדול ("טרקטאט") הראשון "האלרגיה" בו הדגיש את הרעיון כי התגובה לגרויים [[אנטיגן|אנטיגניים]] מתחלקת לשני סוגים: המצב של "חיסון" (immunity), מנגנון קלאסי, "[[ליחה|הומרלי]]" של התגוננות בפני מחלות זיהומיות, והאלרגיה או "התגובתיות ששונתה", שבה התגובה האימונית בעצמה גורמת למחלה. עם האלרגיות מנה פירקה לא רק את מחלת הסרום, אלא גם את ה[[אנפילקסיס]], [[תגובת ארטוסארתוס]] (Arthus), [[קדחת השחת]], ה[[אסתמה]] הברונכית (גנחת הסמפונות) ויותר מאוחר גם את ה[[מחלות אוטואימוניות|מחלות האוטואימוניות]].
 
==פעילותו ברפואה הציבורית אחרי מלחמת העולם הראשונה==