תוכנית המבצר האחרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) כרמל ==> הכרמל |
|||
שורה 15:
התוכנית התבססה על יצירת מתחמים מוגנים בהרי [[הכרמל]], ה[[הר הגלבוע|גלבוע]] ובהרי [[השומרון]], כאשר בכל אזור יתמקם כוח שלדי של הכוחות הבריטים המוצבים בארץ ישראל, אשר יתוגבר על ידי כוחות בריטים מסוריה. התכנון התבסס על סדר גודל של שתי [[אוגדה|אוגדות]] [[חיל רגלים]], [[אוגדה משוריינת]] ו[[אגד ארטילרי]].
שנת 1942, כאשר עמד רומל בשערי מצרים, הייתה שנת השיא בשיתוף הפעולה בין פיקוד הצבא הבריטי לבין ארגון [[ההגנה]] (שאנשיו כונו בתכתובת הסודית הבריטית "הידידים"). סכנת ההשמדה שנשקפה ליישוב היהודי מכיבוש נאצי הוחמרה עקב הלך הרוחות ששרר אז בקרב [[ערבים|ערביי]] ארץ ישראל, בעקבות ההסתה של המופתי [[אמין אל-חוסייני]] שישב אז ב[[ברלין]]
הבריטים הביאו בחשבון נסיגת כוחותיהם מארץ ישראל מזרחה לכיוון [[עיראק]] ואילו תוכניתו של ארגון ההגנה התבססה על קרב הגנה בתוככי ארץ ישראל ללא נסיגה. הבריטים ציפו כי ה[[פלמ"ח]], שאומן וצויד על ידם, ימשיך להילחם בפולשים בפעולות גרילה וחבלה לאחר נסיגתם. בין השאר הייתה כוונה כי לוחמי [[המחלקה הערבית]], המסתערבים של הפלמ"ח, יבצעו בעורף הכובש, בחזות של ערבים, פעולות [[ריגול]], [[חבלה (מקצוע)|חבלה]] ושיבוש דרכי תחבורה, בצורה שתעורר את הרושם שהאוכלוסייה הערבית היא האחראית לכך. זאת על מנת לשבש את היחסים בין הערבים לכובש הגרמני, על מנת
התוכנית הבריטית ותוכנית ההגנה לא מומשו מעולם בעקבות התבוסה שנחל קורפוס אפריקה מידי [[הארמייה השמינית של הצבא הבריטי|הארמייה השמינית הבריטי]]ת בפיקודו של [[ברנרד מונטגומרי]] ב[[קרב אל-עלמיין השני]], ב-[[3 בנובמבר]] [[1942]], שאילצה את רומל להתחיל בנסיגה ארוכה לאורך חופי צפון אפריקה, והסתיימה בכניעת הכוחות הגרמניים וה[[איטלקים|איטלקיים]] ב[[תוניסיה]] בראשית מאי 1943. בזאת באה גם תקופת שיתוף הפעולה עם הבריטים לקיצה.
|