== ביוגרפיה ==
גלנט נולד, גדל והתחנך בשכונת [[גבעת עלייה]] שב[[יפו]]. אמו פרומה היא [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] ילידת [[יהדות פולין|פולין]], שעלתה ל[[ישראל]] באוניית המעפילים "[[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אקסודוס]]", גורשה עימה ל[[המבורג]] ועלתה לארץ שוב בעליה הליגלית הראשונה ב-1948. הייתה [[אחות]] במקצועה. אביו, מיכאל, ממנו התייתם בגיל 17, גם כן יליד פולין, היה [[פרטיזן]] ביערות [[אוקראינה]] ו[[בלארוס]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] ועלה לארץ ב-1948 אף הוא, שירת ב[[שועלי שמשון]] והיה מה[[צליפה|צלפים]] המצטיינים בצה"ל.{{הערה|1=[[מייק אלדר]], "'''שייטת 13 – סיפורו של הקומנדו הימי'''", [[ספריית מעריב]], [[1993]], עמוד 551. בספר זה גלנט, אז מח"ט מנשה, מתואר בשם בדוי (מיכאל אביר).}}. גלנט קרוי על שם "[[מבצע יואב]]" שבו השתתף אביו, שהיה הלוחם הראשון שפרץ ל[[משטרת עיראק סווידאן]].{{הערה|שם=מבצע יואב|1=[[עמיר רפפורט]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=178363&highlight=%E9%E5%E0%E1+%E2%EC%F0%E8+%F8%E0%E9%E5%EF#post1107699 מבצע יואב], [[מעריב]] מוסף שבת, {{כ}} 21.04.2006, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. משפחתו עברה ל[[רמת גן]] ומשם ל[[גבעתיים]], שם למד ב[[תיכון קלעי|תיכון דוד קלעי]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 ההימור של אהוד ברק|1.1217938|23 באוגוסט 2010}}}} והיה רשג"ד ב[[הצופים העבריים|צופים]].
הוא בעל [[תואר ראשון]] בהצטיינות ב[[כלכלה]] ו[[מנהל עסקים]] מ[[אוניברסיטת חיפה]].
|התחלת פעילות=[[1976]]–[[1982]], [[1984]]
|סיום פעילות=[[2012]]}}
בשנת 1976 התגייס גלנט לצה"ל והתנדב ל[[שייטת 13]] (יחידת הקומנדו הימי) בה שירת כלוחם וכמפקד.{{הערה|1={{הארץ|אנשיל פפר|לוחם קר רוח שלא שייך לקליקה מוגדרת|1.1217896|23 באוגוסט 2010}}.}}. לדבריו בחר להתגייס ליחידה זו כיוון שביום גיוסו שאל את [[קצין מיון|קצין המיון]] מהי היחידה לה ההכשרה הקשה ביותר, וזו התשובה שקיבל.{{הערה|1=אלדר, עמ' 551}}. גלנט המשיך למסלול הכשרה בפלגת הפושטים של הקומנדו הימי. ביוני 1978, בהיותו בקורס המתקדם של השייטת, השתתף ב"[[מבצע שלכת]]", פשיטה על בסיס מחבלים בדהר-אל-בורג' שב[[לבנון]], כמפעיל [[סירת גומי]]. ב-1979 השתתף במבצע חילוצם של מחסלי [[עלי חסן סלאמה]] ב[[ביירות]] במסגרת [[מבצע זעם האל]].{{הערה|[https://13tv.co.il/item/documentary/hit-list/season-01/episodes/ep-5-1977681/ רשימת חיסול, עונה 1, פרק 5: עלי חסן סלמה], ערוץ 13}}. כאשר החליט מפקד השייטת, [[עמי אילון]], שהיוצאים לקצונה יעברו [[קורס חובלים]] מקוצר או [[קורס קציני חי"ר]] (במקום [[קורס קציני אג"ם]] שהיה נהוג עד אז), היה גלנט היחיד שנאות לצאת לקורס קציני חי"ר, אותו סיים כחניך מצטיין. הוא שב לשייטת ומיד שולב כמפקד חוליית חוד ב"[[מבצע מתח גבוה]]" באפריל 1980, שבמהלכו השמידו כוחות השייטת בסיס שממנו עמדו לצאת מחבלים ל[[פיגוע מיקוח]] בישראל, והרגו כעשרים מהם.{{הערה|1=[[מייק אלדר]], "'''שייטת 13 – סיפורו של הקומנדו הימי'''", ספריית מעריב, 1993, עמודים 572–578.}}. במהלך המבצע נפצע מפקד הכוח וגלנט לקח את הפיקוד על הכוח כולו. לימים סיפר כי היה אז:{{ציטוט|תוכן=סגן משנה צעיר בן עשרים ואחת, אי שם בחופי לבנון. פשיטה. שמונה עשרה מחבלים הרוגים. פצועים לכוחותינו. המפקד שלי, דורון, נפצע. מפקד השייטת, בחוף, אומר לי- 'יואב קח פיקוד על הכוח של החוד'. אני לוקח פיקוד, מוביל אותו. מוציא את הפצועים, יוצא החוצה. ירי, מרגמות, לחץ. |מקור=[http://reshet.tv/Shows/360/videomarklist,179612/ ראיון שערך גדי סוקניק עם האלוף יואב גלנט], תוכנית התחקירים "360", {{כ}} 02.02.2011{{קישור שבור|6.2.2019}}}} גלנט השתחרר מצה"ל בשנת [[1982]] ונסע ל[[אלסקה]] שב[[ארצות הברית]], שם עבד כ[[חוטב עצים]],{{הערה|אלדר, עמוד 648}}, ובה שהה בתקופת [[מלחמת לבנון הראשונה]].
גלנט שב לישראל ולשירות בצה"ל בשנת 1984, עבר [[קורס חובלים]] ובסופו הוסמך ל[[קצין משמרת (חיל הים)|קצין משמרת]] ב[[סטי"ל]]. שירת כקצין {{מונחון|גנ"ק|גילוי, ניווט וקשר}} ו[[סגן מפקד]] [[אח"י קשת (סער 4.5)|אח"י קשת]], סטי"ל מ[[סדרה (אונייה)|סדרת]] [[סער 4.5]]{{הערה|{{ישראל היום|אריאל שמידברג|אודיסיאה באלג'יריה|2298|28 באפריל 2009}}}} והשתתף ב[[מבצע דרך נץ]] באפריל 1985. בהמשך שירותו פיקד על "[[אח"י סער]]", סטי"ל מסדרת [[סער 3]].{{הערה|[[דן מרגלית]] ו[[רונן ברגמן]], '''הבור''', הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2011, עמ' 186}}. בשנת [[1986]] מונה ל[[מפל"ג]] לוחמים של שייטת 13 והועלה לדרגת [[סגן-אלוף]]. בין פעולותיו הייתה הטבעת "[[ספינת השיבה]]" של [[אש"ף]] קודם הפלגתה ב[[מעגן|מעגנה]] ב[[קפריסין]]{{הערה|1=דן מרגלית ורונן ברגמן, '''[[הבור (ספר)|הבור]] - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל''', [[כנרת, זמורה-ביתן]], [[2011]], המהדורה המוקדמת, עמודים 139–140.}} ו[[מבצע חצב עדין]], מארב לרכבי מחבלים ב[[צידון]].{{הערה|{{nrg|חן קוטס-בר|חיבוק של מח"ט|973/343|19 באוגוסט 2005|1|}}.}}. כמו כן פיקד גלנט על כוח השייטת ב[[מבצע הצגת תכלית]].{{הערה|1={{mako|אילנה דיין, גלעד טוקטלי ואמיר תיבון|לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו ג'יהאד|e2c01582c57ee31006|tv-ilana_dayan/2013-db3468683efde310|27 במאי 2013}}.}}. בתפקידו הבא היה מפקד יחידת ההכשרות של הקומנדו הימי. ב-[[1993]] ביקש גלנט ממפקד חיל הים, האלוף עמי אילון שלא לצאת ללימודים ב[[אוניברסיטת הרווארד]] אלא לקבל תפקיד פיקודי מבצעי על כוחות ב[[מז"י|זרוע היבשה של צה"ל]]. בקשתו אושרה וגלנט קודם לדרגת [[אלוף-משנה]] והשתלם ב[[קורס מפקדי חטיבות]]. הוא עבר לזרוע היבשה של צה"ל, ומונה למפקד [[חטיבת מנשה]] ב[[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]].{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|אהוד ברק, עד לאן תיקח אותו האחריות?|1.1216503|13 באוגוסט 2010}}}}. כמפקד החטיבה הוביל גלנט את הלחימה ב[[ג'נין]] כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים במהלך [[האינתיפאדה הראשונה]], ובין היתר פיקד על המבצע ללכידת מפקד חולית "הפנתר השחור".{{הערה|1={{וואלה!|אבי יששכרוף, קבטיה|הפנתר השחור שאיים על השב"כ חוזר הביתה|2710719|9 בינואר 2014}}.}}. משנכנס לתפקידו היו בעיר יותר ממאה מחבלים המבוקשים על- ידי צה"ל וה[[שב"כ]], וכשסיים אותו כולם נתפסו או נהרגו בידי כוחות הביטחון.{{הערה|שם=מבצע יואב}}.
בשנת 1994 שב לשייטת 13, הפעם כמפקדה. באותה שנה מונה על ידי הרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], לבצע את התחקיר הצבאי של אירוע [[טבח מערת המכפלה]]. בשנת [[1995]] בסיום מבצע ההתנקשות ב[[פתחי שקאקי]], מייסד תנועת [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] והמזכ"ל הראשון שלה, סייעה השייטת, תחת פיקודו בחילוץ חלק מלוחמי "[[המוסד]]" מהאי [[מלטה|מלטה{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|מתנת הפרידה לגבי אשכנזי|1.1162044|14 בפברואר 2011}}}}]].{{הערה|1=דן מרגלית ורונן ברגמן, '''[[הבור (ספר)|הבור]] - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל''', [[כנרת, זמורה-ביתן]], [[2011]], המהדורה המוקדמת, עמודים 140–142.}}. בינואר 1995 נהרג ב[[תאונת אימונים]] לוחם השייטת {{יזכור|רן%20קמחי/en_0c4ef2bba6f1df0ff46e817aef9b1a6a|רן קמחי}}. תחת פיקוד גלנט לקחה השייטת חלק ב[[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)|לחימה בדרום לבנון]], בין היתר ב[[מבצע ענבי זעם]].{{הערה|1=[[יועז הנדל]], "'''לוחמים על הכוונת'''", [[ידיעות אחרונות]], {{כ}} 06 בינואר 2015, עמוד 37.}}. בדצמבר 1996 נהרגו בתאונת אימונים שניים מלוחמי השייטת, {{יזכור|יאיר%20אנגל/en_50a4fa50d65f5ca6d687a5af63b1f830|יאיר אנגל}} ו{{יזכור|מתן%20פוליבודה/en_baa6a184600b47d7bc6a5ebe2da0d8fd|מתן פוליבודה}}, במהלך אימון צלילה. הוא סיים את תפקידו בשנת [[1997]].{{הערה|{{הארץ||עמוס הראל {{!}} מספר שאלות על גלנט|1.1219928|5 בספטמבר 2010}}.}}.
לאחר תום כהונתו בשייטת הועלה לדרגת [[תת-אלוף]], שב לזרוע היבשה ופיקד על [[אוגדת עזה]]{{הערה|1={{ישראל היום|לילך שובל|האיש השקט שאחרי הסערה|7906|27 באוגוסט 2010}}.}} עד [[1999]]. לאחר מכן, עד שנת [[2001]], שימש כמפקד [[עוצבת עידן]] (אוגדת שריון ב[[פיקוד המרכז]]) לאחר שעבר הסבה ל[[חיל השריון הישראלי|שריון]]. בין השנים 2001–[[2002]] שימש ראש [[מטה (צבא)|מטה]] ב[[מפקדת זרוע היבשה]].
בשנת [[2002]] מונה ל[[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה|מזכיר הצבאי]] של [[ראש ממשלת ישראל]] [[אריאל שרון]] והועלה לדרגת [[אלוף]].{{הערה|1={{nrg|בן כספית|"תשיג לי את גלנט. דחוף"|848/522|7 בינואר 2005|1|}}.}}. בתקופה כהונתו התרחשו [[האינתיפאדה השנייה]] וההכנות והביצוע של [[תוכנית ההתנתקות]].
====מפקד פיקוד הדרום====
בסוף שנת [[2005]] מונה ל[[אלוף פיקוד הדרום|מפקד פיקוד הדרום]]. במסגרת תפקיד זה הוטל על גלנט להשלים את היערכות צה"ל סביב [[רצועת עזה]] ולהגביר את המאבק בהברחות דרך [[גבול ישראל-מצרים]] לאחר סיומה של תוכנית ההתנתקות. גלנט הגביר את שיתוף הפעולה בין פיקוד הדרום ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] במאבק נגד ירי ה[[קסאם]] על יישובי [[עוטף עזה]] וערים כמו [[שדרות]] ו[[אשקלון]]. במהלך שירותו כמפקד הפיקוד נחטף בגזרת עוטף עזה החייל [[גלעד שליט]]. בעקבות כך יצאו כוחות צה"ל, בפיקוד גלנט, ל[[מבצע גשמי קיץ]]. גלנט טען באותה עת כי יש להגיב באופן התקפי כנגד ירי הקסאמים. זאת בניגוד לעמדת [[שר הביטחון]], [[עמיר פרץ]].{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל ואלוף בן|פרץ מסתייג מהצעת צה"ל להרחיב את הפעולה בעזה|1.1150014|1 בנובמבר 2006}}}}.
לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] פורסם כי שר הביטחון [[עמיר פרץ]] ביקש למנות את גלנט ל[[אלוף פיקוד הצפון|מפקד פיקוד הצפון]] במקום האלוף [[אודי אדם]] שהתפטר, אולם לבסוף מונה [[גדי איזנקוט]], מועמדו של ה[[רמטכ"ל]] [[דני חלוץ|דן חלוץ]].{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]]|מחלוקת בין פרץ לחלוץ מונעת מינוי אלוף לצפון|1.1558903|25 בספטמבר 2006}}}}. באותה שנה הובילו גלנט ומפקד אוגדת עזה, תא"ל [[משה (צ'יקו) תמיר]], בתמיכת הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]], קו התקפי אל מול החמאס שכלל [[פשיטה|פשיטות]] ומבצעים מיוחדים כנגד יעדי מחבלים מעבר לגדר,{{הערה|1={{זמן ישראל|גל פרל פינקל|העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה|202494| 4 במרץ 2021}}.}}, בשטח הרצועה, במטרה לפגוע בפעילי החמאס בשטחם ובמקביל לחזק את יכולתם וביטחונם העצמי של מפקדי השדה לפקד על כוחות בלחימה ובמערכה.{{הערה|1={{זמן ישראל|גל פרל פינקל|מתווה הרכש שאישרה הממשלה לצבא מלמד על סדר העדיפויות האמיתי שלו|195999| 10 בפברואר 2021}}.}}. בתחילת שנת [[2008]] פיקד גלנט על כוחות פיקוד הדרום ב[[מבצע חורף חם]].{{הערה|1=אמירה לם, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-589139-כתבות_שהתפרסמו_בשנים_האחרונות_על_קצינים_בכירים_-_אשכול_5#post4514399 מבצע יואב], [[ידיעות אחרונות]] 7 ימים, {{כ}} 21.03.2008, עמודים 32–38, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.
בהמשך אותה שנה דחף גלנט לביצוע מבצע מיוחד לחטיפת [[אחמד ג'עברי]], אשר נחשב למפקדה בפועל של ה[[גדודי עז א-דין אל-קסאם|זרוע הצבאית של החמאס]], על ידי כוח מ[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידה מובחרת]].{{הערה|1={{וואלה!|אבי יששכרוף|חשיפה: כך ניסתה יחידת העילית לחטוף את רמטכ"ל חמאס|2663889|25 ביולי 2013}}.}}. הרמטכ"ל, אשכנזי, אישר את הפשיטה, וכמוהו גם השר ברק וראש הממשלה, [[אהוד אולמרט]]. גלנט פיקד עליה מתוך חדר המבצעים של ה[[שב"כ]] בתל אביב. הכוח הפושט התמקם בעמדות המתנה בעזה וארב לרכב בו נסע ג'עברי, אולם הלה פנה במפתיע ולא נסע בנתיב המתוכנן. הכוח שב לישראל מבלי להתגלות.{{הערה|1={{וואלה!|אבי יששכרוף|המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט|2664019|26 ביולי 2013}}.}}.
בהמשך הוביל יחד עם תא"ל תמיר ומחליפו באוגדת עזה, תא"ל [[איל איזנברג]], את ההכנות למבצע רחב יותר ברצועת עזה.{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|הילוך חוזר ל"עופרת יצוקה"|1.1604659|30 בדצמבר 2011}}.}}. המהלך תוכנן כמהלך רב שלבי, שאינו מחייב את הממשלה לצאת למבצע על בסיס ההנחה שמוכרחים למצות את התוכנית כולה ולבצעה עד תום.{{הערה|שם=בן לאדן|1={{mako|עזרי עמרם|גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע"|0a21cdbdf36bf21004|news-military/security|3 במאי 2011}}}}. על פי התכנונים פיקוד הדרום קיבל אחריות לניהול זירת המערכה ברצועת עזה הן באוויר והן ביבשה ובים, בעוד שהמטה הכללי היה אמון על העיסוק בתקשורת, העבודה אל מול הדרג המדיני, המוכנות להתלקחות זירה נוספת ופיקוד על מבצעים מיוחדים בהקשר לזירה הרחבה של המבצע.{{הערה|שם=בן לאדן}}. בסוף [[2008]] ובתחילת [[2009]] פיקד גלנט על [[מבצע עופרת יצוקה]], שנערך בעקבות ירי רקטות על יישובי [[עוטף עזה]].{{הערה|1={{nrg|אמיר בוחבוט|אלוף פיקוד דרום יואב גלנט חוזר לים העזתי|837/990|9 בינואר 2009||}}}}.
כמפקד הפיקוד דחף גלנט להקמת [[יחידת רימון (2010)|יחידת רימון]], שהוקמה באוגוסט [[2010]], משום שגרס כי לפיקוד הדרום נדרשת [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידה מיוחדת]] ללחימה ברצועת עזה מחד ובחדירות המחבלים מ[[חצי האי סיני]] בעומק [[הנגב]] מאידך.{{הערה|1={{הארץ|אנשיל פפר|ערב ראש השנה, צה"ל פותח את סיירת רימון|1.1485510|28 בספטמבר 2011}}}}.
במהלך 2009 התמודד על תפקיד [[סגן הרמטכ"ל]], ולאחר מינויו של [[בני גנץ]] לתפקיד, בחר להישאר כמפקד פיקוד הדרום ולא לכהן בתפקיד אחר ב[[מטכ"ל]].{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר|למרות האכזבה: יואב גלנט נשאר בצה"ל|1518499|12 ביולי 2009}}}}.
====פרשת הרפז====
====בחירתו לרמטכ"ל וביטול המינוי====
ב-5 בספטמבר 2010 אישרה [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת ישראל]] את המלצת [[שר הביטחון]], [[אהוד ברק]], למנות את גלנט לרמטכ"ל.{{הערה|{{וואלה!||הממשלה אישרה: יואב גלנט יהיה הרמטכ"ל הבא|1729760|5 בספטמבר 2010}}}}.
למינוי התנגד השר [[מיכאל איתן]],{{הערה|{{nrg|קלמן ליבסקינד|איתן: "גלנט רמס את החוק ברגל גסה"|174/932|5 בנובמבר 2010|1|2}}}}, עקב חשדות לעברות תכנון ובנייה הנוגעות לנחלת בני הזוג גלנט במושב [[עמיקם]], שעלו בתחקיר של העיתונאי [[קלמן ליבסקינד]], אך [[הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה]] (ועדת טירקל) לא מצאה בחשדות אלו די כדי לפסול את מינויו של גלנט לרמטכ"ל. [[התנועה הירוקה]] עתרה ל[[בג"ץ]]{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|עתירה: לבטל את מינוי גלנט לרמטכ"ל|157/384|15 בספטמבר 2010|1|2}}}} בדרישה שוועדת טירקל תדון מחדש בהתאמתו של גלנט לתפקיד, עקב החשדות בפרשת הקרקעות. בג"ץ דרש מהיועץ המשפטי "הסברים על הטעות שהוסיפה לנחלת גלנט במושב עמיקם שטחים על חשבון השטח הציבורי".{{הערה|תומר זרחין, [http://archive.li/3capE בג"ץ ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין: הסבר את הטעות בפרשת הקרקעות של גלנט], "[[הארץ]]", 10 בינואר 2011}}. בעקבות פנייה של [[תנועת אומ"ץ]]{{הערה|[https://kanisrael.co.il/16373 תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה: בדוק האם הבג"ץ, ב"פרשת קרקעות גלנט", הוטעה], כאן ישראל, 6 בספטמבר 2010}} פתח [[מבקר המדינה]], [[מיכה לינדנשטראוס]], בבדיקה.{{הערה|{{גלובס|יובל יועז|לינדנשטראוס פתח בבדיקה רשמית של פרשת "מסמך גלנט"|1000596734|26 באוקטובר 2010}}}}.
[[קובץ:Galant House (2).jpg|250px|ממוזער|שמאל|ביתו של גלנט והשטח מסביב לבית במושב עמיקם.]]
ב-27 בינואר 2011 פרסם המבקר את תמצית ממצאי בדיקתו,{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/hasite/images/daily/D270111/galant.pdf דברי דובר משרד מבקר המדינה].}}, ועל פיה פלש גלנט לשטח ציבורי ולא פינה אותו במשך ארבע שנים אף על פי שהובהר לו שעליו לפנותו. בנוסף קבע המבקר שגלנט חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי. בעקבות כך הגיש לבג"ץ [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה וינשטיין]], חוות דעת שלפיה עולים קשיים משפטיים משמעותיים באשר ל[[סבירות]] ההחלטה למנותו לרמטכ"ל.{{הערה|{{ynet|אביעד גליקמן|חוות הדעת המלאה על גלנט: "עושה דין לעצמו"|4023798|3 בפברואר 2011}}}}. בעקבות זאת הודיעו ברק ונתניהו על ביטול המינוי.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|נתניהו וברק נאלצו לבטל את מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל הבא|1.1159833|1 בפברואר 2011}}}}.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה אישרה בדצמבר 2012 [[תשריט]] מתוקן של נחלת גלנט בעמיקם,{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|הוסדרו גבולות נחלת משפחת גלנט במושב עמיקם|1000807583|19 בדצמבר 2012}}}}, שבו נגרע מהנחלה שטח של 350 מ"ר ששימש ככביש גישה לנחלה.{{הערה|{{כ}}{{TheMarker|רז סמולסקי|לאחר מאבק של שנתיים: כביש הגישה שסיפח גלנט נגרע מנחלתו|1.1889621|19 בדצמבר 2012}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ורענן בן צור|ניצחון לגלנט בפרשת הבית במושב: "עדיף מאוחר"|4322166|19 בדצמבר 2012}}}}.
===לאחר פרישתו מצה"ל===
לאחר שחרורו מונה למנכ"ל חברת "נמקס אויל אנד גז (Nammax)", חברת חיפושי [[נפט]] ו[[גז טבעי]] בשליטת [[בני שטיינמץ]]. באפריל 2013 הודיע על כישלון קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שהיה ב-42.5% בעלות של "נמקס"{{הערה|{{גלובס|משה גולן|אין גז ב"אפרודיטה 2" - 100 מיליון דולר ירדו לטמיון|1000836208|11 באפריל 2013}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Moshe Golan|כתובת = http://www.globes.co.il/en/article-1000836315|כותרת = No gas in Aphrodite 2}}}} גלנט פרש מתפקידו ב[[יוני]] [[2014]].{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|יואב גלנט פורש מניהול חברת הגז-הנפט של שטיינמץ|1000947756|19 ביוני 2014}}.}}. ב[[נובמבר]] [[2013]] מונה ליו"ר אגודת הידידים של [[ארגון נכי צה"ל]].{{הערה|1={{קישור שבור|15 במאי 2018}}[http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=EIDEH גלנט: "איראן נכנסת למחסה. כשירצו להשית סנקציות, יהיה מאוחר מדי"], [[סופהשבוע]], {{כ}} 20 בנובמבר 2013.}}.
[[קובץ:Herzliya Conference 2016 3040.jpg|250px|ממוזער|271x271px|יואב גלנט ב[[כנס הרצליה]] של [[המכון למדיניות ואסטרטגיה]] ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]], 2016]]
===קריירה פוליטית===
בינואר 2015, במהלך מערכת [[הבחירות לכנסת העשרים]], הצטרף גלנט למפלגת "[[כולנו (מפלגה)|כולנו]]" בראשות [[משה כחלון]], הוצב במקום השני ברשימה ונבחר ל[[הכנסת העשרים|כנסת העשרים]].{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|האלוף במיל' יואב גלנט מצטרף למשה כחלון|4612811|8 בינואר 2015}}}}. ב[[ממשלת ישראל ה-34]] מונה ל[[שר הבינוי והשיכון]] ולמשקיף ב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט המדיני-ביטחוני]]. עם [[התפטרות]]ו של [[משה יעלון]] מהממשלה מונה גלנט לחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.
ב-2 בינואר 2019 התפטר מהכנסת. ב־9 בינואר הודיע על הצטרפותו ל"[[הליכוד|ליכוד]]" והחל לכהן [[משרד העלייה והקליטה|כשר העלייה והקליטה]].{{הערה|{{סרוגים|חדשות סרוגים|יואב גלנט מודיע רשמית: "גאה להצטרף לליכוד"|304443|9 בינואר 2019}}}}. בפריימריז בליכוד הגיע במקום השישי, כך ששובץ במקום השביעי לרשימת הכנסת ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]]. הוא נבחר ל[[הכנסת העשרים ואחת|כנסת העשרים ואחת]] ול[[הכנסת העשרים ושתיים|כנסת העשרים ושתיים]].
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] ל[[משרד החינוך|שר החינוך]] ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3357218|כותרת=חלוקת התיקים: גלנט לחינוך, אלקין למל"ג ולמים. שטייניץ יישאר באנרגיה|אתר=[[וואלה!]]|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref>.
בעקבות חישוב שגוי של ציוני [[מבחן בגרות|בגרות]] רבים, גלנט הודיע על הקמת ועדת בדיקה חיצונית לבחינת הכשלים בנושא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/domestic/education-society/matriculation-grade-1180921/|כותרת=מחדל הבגרויות: 21 אלף ציונים שגויים תוקנו; הוקמה ועדת בדיקה|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-21}}</ref>.
לקראת [[יום העצמאות]] [[תשפ"א]] נמנע מלאשר את המלצת ועדת [[פרס ישראל]] בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' [[עודד גולדרייך]], בנימוק שגולדרייך חתם על פניה ל[[בונדסטאג|פרלמנט הגרמני]] לבטל את ההכרה בתנועת ה-[[BDS]] כתנועה אנטישמית, לצד חתימה על עצומה הקוראת להחרים את [[אוניברסיטת אריאל]].{{הערה|{{mako|עמית סגל|גלנט פנה לחברי ועדת פרס ישראל: אל תעניקו את הפרס למדען שתומך בתנועת החרם על ישראל|720ccf8c34d1871027|news-politics/2021_q1|10 במרץ 2021}}{{ש}}{{ynet|תמר טרבלסי חדד|גלנט: פרס ישראל בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לא יוענק לאף אחד|59465260|11 ביוני 2021}}}}.
במאי 2021 מונה ל[[משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה|שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה]] לאחר מספר חודשים שכיהן בתפקיד כממלא מקום{{הערה|{{mako|דפנה ליאל|הממשלה אישרה שורת מינויים: איתן גינזבורג שר התקשורת, שטייניץ שר המים|e76ecd104213971027|news-politics/2021_q2|3 במאי 2021}}}}.
==השכלה וחיים פרטיים==
גלנט הוא תושב מושב [[עמיקם]]{{הערה|{{mako|עזרי עמרם|במושב של גלנט חוגגים: "הצדק ניצח"|6bab2a4a72a9a21004|news-military/security|22 באוגוסט 2010}}}}, נשוי לקלודין (לבית אלנקווה, ילידת [[מרוקו]]), שאותה הכיר במהלך שירותו הצבאי בחיל הים. קלודין גלנט השתחררה מצה"ל בדרגת [[סגן-אלוף]]. יואב גלנט הוא אב לשתי בנות ובן.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|מהשייטת לרמטכ"ל: דמותו של יואב גלנט|147/833|22 באוגוסט 2010|1|2}}}}. אחותו הצעירה היא הסופרת [[יעל איכילוב]].
==לקריאה נוספת==
|