אופיר אקוניס – הבדלי גרסאות

שימש כדובר [[שר המשפטים]] [[מאיר שטרית]], וב-[[2004]] מונה ל[[יועץ תקשורת|יועץ התקשורת]] של [[בנימין נתניהו|נתניהו]] בלשכת [[שר האוצר]]. הוא המשיך לשמש כיועצו עד [[2008]] בטרם מונה לסמנכ"ל התקשורת וההסברה של [[הליכוד]].{{הערה|{{הארץ|נתן ליפסון, מזל מועלם|זעזוע נוסף בלשכת נתניהו: יועץ התקשורת, אופיר אקוניס, עוזב|1.1330729|15 ביוני 2008}}}}.

לאחר שהתמודד במסגרת ה[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] בליכוד והגיע למקום ה-28, הגיש במשותף עם מועמדים אחרים עתירה לוועדת הבחירות של הליכוד שהתקבלה,{{הערה|1={{הארץ||עתירת מקורבי נתניהו התקבלה|1.1559259|11 בדצמבר 2008}}}}, ובעקבותיה קודם למקום ה-26 ברשימה, המשוריין למחוז תל אביב. בדיעבד התברר כי אלמלא זכה בעתירה לא היה נבחר לכנסת, שכן הליכוד זכה ב-27 מנדטים בבחירות אלה.

לאחר שגייס רוב של 19 תומכים מול 9 מתנגדים, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של זועבי מהתמודדות לכנסת ה-19. בדיון שקדם להצבעה, אמר אקוניס : "זועבי לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל, ובאופן גלוי להסית נגדה ונגד חיילי צה"ל. השתתפה במשט הטרור של המרמרה. האם צריך יותר מכך כדי לפסול את מועמדותה?".{{הערה|{{נענע10|חדשות nana10|למרות התנגדות היועץ המשפטי: ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של זועבי|945431|19 בדצמבר 2012||news}}}}. לאחר כמה ימים פסל [[בית המשפט העליון]] את ההחלטה.

במסגרת כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה פעל בשיתוף פעולה עם שר התקשורת [[משה כחלון]] לפתיחת שוק התקשורת הסלולרית לתחרות, לרבות תמיכה בהפחתת דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים{{הערה|{{כלכליסט||ועדת הכלכלה אישרה כניסת מפעילים סלולריים וירטואליים לשוק|3315002|28 ביוני 2009}}}} וחברות חדשות לשוק זה.{{הערה|{{ynet||נסללה הדרך לכניסת מפעילים סלולריים נוספים|3991264|29 בנובמבר 2010}}}}. הוא קידם חקיקת תיקון ל[[חוק הגנת הצרכן]] בדבר החזר כספי לצרכן בשל ביטול עסקה{{הערה| [http://oknesset.org/bill/2910/ "חוק הגנת הצרכן תיקון - החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין"], כנסת פתוחה}} ויזם את חוק הריבית ההפוכה.{{מקור}} בתחום שוק הטלוויזיה הוא קידם חקיקה המסדירה מעבר מזכיונות לרישיונות, ויזם את הגדלת מספר הערוצים שישודרו בחינם במסגרת שידורי ה-[[DTT]] "[[עידן+]]".{{הערה |{{TheMarker||היוזמה של אקוניס – יותר ערוצים בDTT במקום החבילה הצרה|1.593150|26 ביולי 2010}}}} הוא התנגד לדרישת האוצר להעלאת [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], ולמעשה הוביל להפחתתה.

בדיונים שניהל כיו"ר הוועדה בנושא תמלוגי המדינה על רווחי גז ונפט, הביע התנגדות ליוזמת הקרן החדשה להעלאת התמלוגים ל-80%. עמדה זו הייתה באותה עת דומה לעמדת שר התשתיות [[עוזי לנדאו]] ומנוגדת לעמדתו של שר האוצר [[יובל שטייניץ]].{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2010-10-05.html פרוטוקול ועדת הכלכלה בנושא בחינת מדיניות הממשלה לקבלת תמלוגים מהגז הטבעי בחופי ישראל], 5 באוקטובר 2010}}{{הערה|{{גלובס||דיון סוער על תמלוגי הגז בכנסת|1000591677|5 באוקטובר 2010}}}}. עם זאת, לאחר פרסום המלצות [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]], הצביע בכנסת בעד "חוק מיסוי רווחי נפט". אקוניס טען ש[[הקרן החדשה לישראל]] התערבה בנושא התמלוגים וכינה אותה "ארגון המתנהל בצורה אנטי ציונית".{{הערה|1=[http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FEDHLJ&c41t4nzVQ=EF ח"כ אופיר אקוניס: "הקרן החדשה לישראל מתנהלת בצורה אנטי ציונית. זה ארגון כמעט פונדמנטליסטי!"], ריאיון עם אקוניס ברדיו תל אביב.}}.

* חוק העדפה מתקנת לעולי אתיופיה במשרדי ממשלה ובשירות הציבורי (יחד עם חברי הכנסת [[ציון פיניאן]] ו[[יעקב אדרי]]).{{הערה|[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16997&cid=105 אושר בכנסת ישראל: עיריות וחברות ממשלתיות, יחויבו בהעסקת יוצאי אתיופיה], באתר כאן ישראל, 16 בפברואר 2011}}.

* תיקון ל[[פקודת התעבורה]] המאפשר חניה בתחנות אוטובוס בשבתות ובימי מנוחה.{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|מהיום: חניה חופשית בתחנות אוטובוס בשבת|100/677|30 באפריל 2010|1|2}}}}{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=319948 מאגר החקיקה הלאומי: חוק לתיקון פקודת התעבורה התש"ע-2009]}}.

* תיקון ל[[חוק המים]] המחייב התקנת אביזרים לחיסכון במים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים (יחד עם [[ניצן הורוביץ]], [[דב חנין]] ו[[יוחנן פלסנר]]).{{הערה|{{כלכליסט|תומר אביטל|מוסדות ציבוריים יחויבו בהתקנת חסכמים|3392110|16 בפברואר 2010}}}}.

* חוק המחייב גופים ציבוריים לרכוש [[דגל ישראל|דגלי ישראל]] מתוצרת ישראל בלבד (יחד עם [[שלי יחימוביץ']]).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://oknesset.org/index.html|כותרת=Open Knesset|תאריך_וידוא=2020-10-18|אתר=oknesset.org}}}}{{הערה|{{Nrg|רונית מורגנשטרן|רק כחול-לבן: ועדת השרים אישרה את "חוק הדגל"|173/264|1 בנובמבר 2010|16|2}}}}.

לאחר שבבחירות המקדימות בליכוד זכה במקום ה-18 שובץ אקוניס במקום ה-29 ברשימת הליכוד-ביתנו. בבחירות הכלליות השיגה המפלגה 31 מנדטים וכך נבחר לכהונה שנייה. ב-[[מרץ]] [[2013]] מונה להיות [[סגן שר]] ב[[משרד ראש הממשלה]], [[השר המקשר בין הממשלה לכנסת|המקשר בין הממשלה לכנסת]] והאחראי על קידום צעירים וסטודנטים.{{הערה|{{nrg|[[זאב קם]]|תמה ישיבת הממשלה ה-33 הראשונה|453/301|18 במרץ 2013|1|2}}}}. במסגרת תפקידו כמקשר בין הממשלה לכנסת, הוכר אקוניס בעיקר בתור המשיב בשם הממשלה להצעות אי-האמון שמגישות סיעות האופוזיציה. בתשובותיו התמקד בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים, ותמך בהמשך הבניה ביהודה ושומרון.

עם מינויו של אקוניס לסגן שר במשרד ראש הממשלה מונה גם ליו"ר המועצה הציבורית של פרויקט [[מחשב לכל ילד (ישראל)|מחשב לכל ילד]].{{הערה|{{ynet|מור אלזון|כל הילדים שווים: הטכנולוגיה מתגייסת למען חברה שוויונית|4503180|26 במרץ 2014}}}}.

בדצמבר [[2014]] מונה לאחראי על [[המשרד להגנת הסביבה]], לאחר שהמשרד נותר במשך כחודש ללא שר, מאז [[התפטרות]]ו של [[עמיר פרץ]].{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|אופיר אקוניס מונה לאחראי על משרד הגנת הסביבה|4601354|9 בדצמבר 2014}}}}. הוא פעל למניעת אסון אקולוגי ב[[מפרץ אילת]] בעקבות [[דליפת הנפט בשמורת עברונה]],{{הערה|{{נענע10|ניק קוליוחין|המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית לבדיקת נסיבות דליפת הנפט בעברונה|1103446|12 בינואר 2015||news}}}}, הוביל תוכנית ממשלתית לשיקום השמורה{{הערה|{{nrg|יאיר קראוס|4 חודשים אחרי האסון: שמורת עברונה נפתחת|687/152|2 באפריל 2015|1|2}}}} ולבחינת שימושי הקרקע של [[חברת קו צינור אילת אשקלון|קצא"א]] באילת. בינואר 2015 החל בתהליך החזרת חלקים מחוף קצא"א באילת בחזרה לציבור.{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|לאחר כ-50 שנה, חוף באילת שברשות קצא"א צפוי לחזור לציבור|1.2622422|26 באפריל 2015}}}}. כפי שהתחייב, ביולי 2017, נפתח החוף לרחצה.

לאחר שבבחירות בבחירות המקדימות הגיע אקוניס למקום ה-13,{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|תוצאות הפריימריז בליכוד: החמישייה הפותחת: ארדן, אדלשטיין, כץ, רגב ושלום|1.2527295|1 בינואר 2015}}}}, שובץ אקוניס במקום ה-15 לרשימת הליכוד לכנסת ה-20.

בתחילה, מונה על ידי ראש הממשלה ל[[שר בלי תיק]], ונכנס לתפקידו ב-14 במאי 2015. ביוני 2015 הוסמך על ידי ראש הממשלה כאחראי על [[רשות השידור]] ועל [[הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו]].{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|נתניהו מינה את אקוניס: אחראי על רשות השידור|299982|9 ביוני 2015}}}}.

לאחר מינויו, הוביל בתהליך בזק שינויים ב[[חוק השידור הציבורי]]. בין השינויים נכללו שינוי שם החוק ל"חוק השידור הציבורי הישראלי", הקמת [[מוזיאון]] שיעסוק בהיסטוריה התקשורתית של מדינת ישראל ויכלול מיצגים משלל מקומות ואירועים בהם [[מתחם רשות השידור בתל אביב]] וביטול סופי של אגרת הטלוויזיה. שינויים אלו ספגו ביקורת מצד קודמו, השר [[גלעד ארדן]], ומנגד זכו לתמיכה מצד [[משרד האוצר]] ו[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|ההסתדרות]].{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|חוק השידור הציבורי החדש אושר בממשלה|302605|19 ביולי 2015}}}}. בעקבות מחלוקת עם ראש הממשלה פרש מתפקידו כאחראי על [[רשות השידור]] ועל [[הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו]].{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|בעקבות התערבות נתניהו: השר אקוניס התפטר מתפקידו כאחראי על רשות השידור|1.2724468|4 בספטמבר 2015}}}}.

על תחנת הרדיו "[[גלי צה"ל]]" אמר: "שם הייתי רוצה לראות התגייסות מוחלטת לטובת ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] הישראלית והעמדות של צבא ההגנה לישראל. גלי צה"ל היא תחנה של הציבור הישראלי ושל חיילי צבא ההגנה לישראל, ואני לא חושב שצריך לתת בה ביטוי נרחב לעמדה הפלסטינית, למשל, או לעמדת המסתננים הבלתי חוקיים".{{הערה|מזל מועלם, [http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2015/08/israel-broadcasting-authority-reform-akunis-talk-netanyahu.html אקוניס על גל"צ: "מצפה להתגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית"], באתר [[אל-מוניטור]], 13 באוגוסט 2015}}.

ב-[[2 בספטמבר]] [[2015]] מונה ל[[משרד המדע והטכנולוגיה|שר המדע והטכנולוגיה]], עם מינויו של [[דני דנון]] ל[[שגריר ישראל באומות המאוחדות]].{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס|"אצמצם פערים": אקוניס נכנס רשמית לתפקיד שר המדע והחלל|2887298|03 בספטמבר 2015}}}}.

ביולי 2018 סירב אקוניס לאשר המלצה של ועדה מטעם משרדו למנות את פרופ' [[יעל אמיתי]] לחברה במועצת הנגידים של [[קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי]] (GIF), בנימוק שבשנת 2005 חתמה אמיתי על [[עצומה]] התומכת ב[[סרבנות|סרבני]] שירות בשטחים.{{הערה|{{וואלה!|מאיה הורודניצ'אנו|החוקרת שנמנע מינויה בשל תמיכתה בסרבנות: "אקוניס חיפש כותרות"|3171920|9 ביולי 2018}}}}. על החלטה זו נמתחה ביקורת עזה באקדמיה, אך אקוניס דבק בהחלטתו.{{הערה|{{מעריב אונליין|אופיר אקוניס|פרופ' אמיתי לא נפסלה על סמך עמדותיה או דעותיה אלא על סמך מעשיה|journalists/opinions/Article-650594|10 ביולי 2018}}}}. פרופ' אמיתי ו[[ועד ראשי האוניברסיטאות]] הגישו עתירה ל[[בג"ץ]] נגד החלטתו זו של אקוניס,{{הערה|{{גלובס|עמרי זרחוביץ'|האוניברסיטאות לבג"ץ: "אקוניס מערב אג'נדה פוליטית במינויים"|1001248510|1 באוגוסט 2018}}}}, ובג"ץ ביטל את החלטתו של השר אקוניס והורה להחזיר את העניין לבחינה מחודשת של השר, תוך התמקדות במשקל שראוי לייחס להצטרפותה של אמיתי לעצומה, משום שבניגוד לעמדת השר, אין [[עבירה פלילית]] בחתימה על העצומה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18057690.Z09|סוג=בג"ץ|עותר=פרופ' יעל אמיתי וועד ראשי האוניברסיטאות|משיב=שר המדע והטכנולוגיה|ניתן ב=4 במרץ 2019}}}}. [[היועץ המשפטי לממשלה]] ו[[פרקליטות המדינה]] התייצבו נגד אקוניס,{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|היועמ"ש נגד אקוניס: "החלטתו בעניין פרופ' יעל אמתי - חורגת ממתחם הסבירות"|3765129|26 ביוני 2019}}}}, אך בדיון בבית המשפט הוא המשיך להחזיק בעמדתו.{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|אקוניס ממשיך לסחוט את הלימון: דיון נוסף בבג"ץ בפרשת מינוי הפרופ' יעל אמיתי|3765392|1 ביולי 2019}}}}. בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לתת לאקוניס ייצוג משפטי חיצוני, החליט לייצג את עצמו בבית המשפט והוא הופיע לכל דיון בביהמ"ש העליון והעלה את טיעוניו בפני ההרכב. בסופו של דבר קיבלה אמיתי את המינוי ממחליפו של אקוניס, [[יזהר שי]].

בינואר 2020 מונה ל[[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]] בנוסף לתפקידו כשר המדע.{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|נתניהו ממנה שרים: אלה התפקידים החדשים של הנגבי, אקוניס וחוטובלי|1001315459|20 בינואר 2020}}}}. עמד בראש המשרד בעת [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]]. ע"פ החלטתו ניתנה עדיפות לדאגה לאוכלוסיות בסיכון בכלל ולאזרחים ותיקים בפרט. אקוניס הוציא לפועל את המבצע "משמרות הזהב", במסגרתו חולקו כ-5 מיליון מנות מזון חמות ישירות לבתי אזרחים ותיקים בכל רחבי הארץ. אקוניס עצמו השתתף במבצע החלוקה.{{הערה|{{ישראל היום|נועם (דבול) דביר|"משמרות הזהב": למעלה ממיליון מנות חולקו לקשישים|748191|2 באפריל 2020}}}}.

במרץ 2021, השר אקוניס נפגש בירושלים עם מוחמד אל חאג׳ה, השגריר הראשון של איחוד האמירויות בישראל. השניים סיכמו לקדם את שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות, ואת הפרויקטים עליהם אחראי המשרד לשיתוף פעולה אזורי ([[תעלת הימים]], שער הירדן, [[קאסר אל-יהוד|קאסר אל יהוד]]).{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נתניהו נפגש עם שגריר האמירויות: "משנים את המזה"ת ואת העולם"|58936260|2 במרץ 2021}}}}.

ביומו האחרון בתפקיד אמר שמשרדו היה צריך להסגר מזמן.<ref>{{Cite news|title=מידע פנים {{!}} שלום וביי - אקוניס הוא בושה לישראל|url=https://www.themarker.com/news/internal-info/1.9900636|newspaper=TheMarker|access-date=2021-06-13}}</ref>.

בתפיסותיו המדיניות הביטחוניות ממוקם אקוניס באגף הימני של [[הליכוד]].{{הערה|[http://www.talschneider.com/2013/10/07/akonis/ "אקוניס, אצלי אין מדינה פלסטינית", ראיון באתר הפלוג של טל שניידר]}} הוא מתנגד לנוסחת [[שתי מדינות לשני עמים]] ורואה ב[[פלסטינים]] מכשול לשלום במזרח התיכון. הוא אינו מאמין בקיומו של עם פלסטיני עם זכות התיישבותית על חלקי ארץ ישראל, וטען בראיון כי "יש כאן ערביי ארץ ישראל. אני מעדיף את הביטוי הזה על פני הביטוי 'עם פלסטיני'. יש ערבים שקיבלו ב 1948 זכות הצבעה ויש כאלה שב 1967 לא קיבלו ולא יקבלו לעולם." הוא הביע תמיכה ב[[תוכנית ההתנתקות]] בעת הפינוי והתנגד לאחר שנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.al-monitor.com/iw/contents/articles/originals/2013/04/referendum-on-a-palestinian-state.html|כותרת="השקט הביטחוני עלה לליכוד בכמה מנדטים"|אתר=Al-Monitor: The Pulse of the Middle East|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://likudnik.co.il/%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94לאיזה-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8אופיר-%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1אקוניס-%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9Fלהאמין-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1ביחס-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%AA%D7%A7להתנתק/|הכותב=אריק זיו ויזר|כותרת=לאיזה אופיר אקוניס להאמין ביחס להתנתקות ?|אתר=ליכודניק|תאריך=7 בינואר 2019}}</ref>

בתפיסותיו האזרחיות ממוקם אקוניס באגף הליברלי של הליכוד. הוא תומך ב[[כלכלה חופשית]] ומאמין כי הורדת [[יוקר המחיה]] תעשה על ידי הורדת מיסים ומכסים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/opinion/225371|כותרת=להיאבק על העתיד - בישראל|אתר=ישראל היום|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-01-05}}}}. הוא הביע את התנגדותו ל"[[חוק המרכולים]]" והדגיש כי אין לכפות אורח חיים זה או אחר על כלל אזרחי ישראל,{{הערה|{{כלכליסט||השר אקוניס: "חוק המרכולים הזוי, רוב נבחרי הליכוד ומצביעיו מתעבים אותו"|3728801|3 בינואר 2018}}}}, אך הצביע בעד אישור החוק. הוא תומך ב[[הקהילה הגאה|קהילה הגאה]], ומגיע ל[[מצעד הגאווה|מצעדי הגאווה]].{{הערה|{{הארץ||השרים רגב ואקוניס העלו תמונות ממצעד הגאווה לפייסבוק וקיבלו מאות תגובות נאצה|1.2658844|12 ביוני 2015}}}}.