המוציא מחברו עליו הראיה – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=שנים אוחזין בטלית, זה נוטל עד מקום שתפוס וזה נוטל עד מקום שתפוס. במה דברים אמורים בזמן שהיו שניהם תפוסין בה, אבל אם היתה בידו של אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה|מקור=תוספתא, בבא מציעא פ"א, ה"א (מהדורת ליברמן)}}מדובר במקרה בו אדם מחזיק בטלית, ואדם אחר טוען כי אותה טלית שלו היא. האחרון הוא זה שצריך להביא הוכחה כי אותה טלית שייכת לו.<ref>אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'המוציא מחברו עליו הראיה'.</ref> ברישא של התוספתא מדובר במקרה שבשעה ששני הצדדים באים לפני בית הדין שניהם אוחזים בטלית, ובסיפא מתייחסת התוספתא למקרה שבאותה שעה הטלית נמצאת בידו של אחד מהם.<ref>הרב ברוך קהת '''המוציא מחברו עליו הראיה בספרות חז״ל''' עמוד 14 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן- המחלקה לתלמוד, התשע"א).</ref> במקרה הראשון מדובר בויכוח, מי מהצדדים הצליח להגביהה את האבדה ראשון וזכה בה. במקרה השני שניהם ניסו לזכות בה אבל הטלית נמצאת בידו של אחד מהם. <ref>הרב ברוך קהת '''המוציא מחברו עליו הראיה בספרות חז״ל''' עמוד 14 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן- המחלקה לתלמוד, התשע"א).</ref>במצב שכזה, "המוציא מחברו עליו הראיה", כלומר האדם אשר הטלית אינה בידו צריך להוכיח כי הוא זכה בה. יש לציין כי כל המקורות התנאיים מתייחסים למקרה שבהם טוען אדם לבעלות של חפץ או ממון שנמצא בידי חברו כאשר יש בסיס אובייקטיבי לטענתו.<ref>הרב ברוך קהת '''המוציא מחברו עליו הראיה בספרות חז״ל''' עמוד 13 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן- המחלקה לתלמוד, התשע"א).</ref>