רגל חפירות – הבדלי גרסאות

להבדיל מ[[כוויית קור]], תופעת 'רגל חפירות' עלולה להיגרם גם במצבים שאינם מתאפיינים בקור עז. הבעיה עשויה להתפתח בטמפרטורות הנמוכות מ - 16 מעלות, אם החשיפה לתנאים אלה ממושכת דיה: 13 שעות ויותר. אם כי התהליך אינו מובן במלואו, נראה כי הזעת יתר תורמת אף היא להתפתחות התופעה. מאפייני 'רגל חפירות' הם חוסר תחושה באיבר, המלווה באדמומית או אף בהכחלה, כתוצאה מהפחתה באספקת ה[[דם]] אליו. בהמשך האיבר מדיף ריח של [[ריקבון]] כתוצאה מתחילתו של תהליך [[נקרוזה]]. עם החמרת המצב, הרגל מתנפחת, לעיתים קרובות נוצרות עליה [[שלפוחית|שלפוחיות]] והיא מתכסה בפצעים פתוחים. אלה מצידם עלולים לגרום ל[[זיהום (רפואה)|זיהום]] פטרייתי. הזנחת הרגל עלולה לגרום ל[[נמק]], המחייב כריתת האיבר. לעומת זאת, טיפול כהלכה מביא לרוב להחלמה מלאה, אם כי חזרת התחושה לרגל מלווה בכאבים. אדם שלקה ב'רגל חפירות' בעבר הופך לפגיע יותר לבעיה זו בעתיד.