ישו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מצוות בין אדם לחברו: עריכה סגנון לשוני
שורה 13:
התיעוד ה[[היסטוריה|היסטורי]] הלא-דתי על ישו עצמו דל. מן המחקר ההיסטורי עולה כי כמו מנהיגים דתיים רבים אחרים, ישו עצמו לא כתב חיבור כלשהו, והוא הטיף את המסר שלו בעל-פה.{{הערה|James D. G. Dunn, ''The Oral Gospel Tradition'', Wm. B. Eerdmans Publishing, 2013.|כיוון=שמאל}} רוב החומר על אודותיו מקורו בארבע ה[[בשורות]] ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], שנכתבו, על פי הסכמת הכלל המחקרית, לפחות שני דורות אחרי זמן מותו המשוער כתיעוד של מסורות בעל פה שנמסרו כביכול ישירות מתלמידיו וקרוביו, במטרה להפיץ את האמונה בו ברחבי העולם.
 
על פי המחקר ההיסטורי, ישנם לפחות 54 ספרי בשורה על ישו, אם כי רק ארבע מן הבשורות עברו [[קאנוניזציה של כתבים#הקאנוניזציה של הברית החדשה|קנוניזציה]] והוכללו בברית החדשה. מתוכן שלוש הבשורות על פי [[הבשורה על-פי מתי|מתי]], [[הבשורה על פי לוקאס|לוקאס]] ו[[הבשורה על-פי מרקוס|מרקוס]] מכונות במחקר "[[הבשורות הסינופטיות]]" (עקב החפיפה הרבה ביניהן ניתן להציבן זו לצד זו) ולצדן ספר [[הבשורה על-פי יוחנן]], שככל הנראה נכתב מעט מאוחר יותר. לפחות חמישים כתבי הבשורה הנוספים, המכונים "[[בשורות אפוקריפיות]]" (כלומר "חיצוניות" או "[[גניזה|גנוזות]]"), נמצאים בידי החוקרים באופן מלא או חלקי; לדוגמה – [[הבשורה על פי תומאתומאס]], שנחשבת למוקדמת יחסית לבשורות שבספר הברית החדשה, ואין בה סיפור [[נרטיב]]י על חייו של ישו, כי אם ריכוז של אמרות שונות שכביכול אמר ישו, המוצג בה כ"[[בר אנש]]" וכמורה רוחני גרידא.
 
ההתייחסויות לישו במקורות ההיסטוריים הלא-דתיים (כלומר שאינם ספרי הבשורה או חיבורי השליחים) מעטות, ומהימנותן מוטלת בספק. [[יוסף בן מתתיהו]] [[העדות הפלוויאנית|מזכיר את ישו פעם אחת]] בספרו "[[קדמוניות היהודים]]", אך גם אזכור זה נכתב לפחות ארבעים שנה אחרי תאריך מותו המשוער של ישו, כהסבר לקיומם של הנוצרים ולא כעדות ישירה על חייו של ישו. כמו כן יש חשש שהאזכור כולל תוספות או שינויי נוסח נוצריים מאוחרים. לאור כל זאת, ערכו כמקור היסטורי נמוך. [[פליניוס הצעיר]], [[סווטוניוס]] (בשנת [[112]]) ו[[טקיטוס (היסטוריון)|טקיטוס]] בשנת [[115]] מזכירים את ישו, אך גם כאן בהקשר של הסבר פעילות הנוצרים וככל הנראה אינם מסתמכים על מקור עצמאי כלשהו.