חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
=== התפתחות החוק ===
בשנת [[2015]] חוקקה [[הכנסת]] כ[[הוראת שעה]] לתקופת כהונתה של [[הכנסת העשרים]] את תיקון מס' 42 לחוק יסוד: כנסת שכינויו, "[[החוק הנורווגי הקטן]]".{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313649.pdf חוק–יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה)], ס"ח 2500 מ-6 באוגוסט 2015}} בסיסו בחקיקת סעיף 42ג ובהרחבת סעיף 43. החוק קבע כי שר או סגן שר רשאים להתפטר מתפקידם כחברי כנסת ולפנות את מקומם לבא בתור שברשימות המפלגה אליה הם משתייכים. אם ירצה חבר כנסת שהתפטר מתפקידו לחזור אל מקומו כחבר כנסת והיה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה בפועל או ממלא מקום ראש הממשלה, תחודש חברותו בכנסת והאחרון שנהיה לחבר כנסת מבין חברי רשימתו, יחדל מלכהן. על פי הוראות התיקון, חבר הכנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה.
=== מטרת החוק ===
| |||