קציר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה - מה קורה אחרי הקציר |
|||
שורה 2:
[[קובץ:Beer Aus dem Gouvernement Smolensk 1889.jpg|שמאל|ממוזער|230px|ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר]]
[[קובץ:Les Très Riches Heures du duc de Berry juin.jpg|שמאל|ממוזער|250px| חודש [[יוני]] בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע ב[[ספר השעות]] "[[השעות העשירות מאוד של דוכס ברי]]"]]
''' קָצִיר''' הוא כריתת [[יבולי]] התבואה ב[[שדה (חקלאות)|שדות]]. המיכשור המודרני (כגון [[קומביין תבואות|הקומביין]]) מאפשר להשאיר בשדה את הקש, היינו - החלקים הבלתי נחוצים (למאכל אדם), ואילו הגרגרים נאספים בו במקום. עיקר מועד הקציר נקבע ביחס לתהליך הגידול של הצמח ולהבשלת הגרגרים. אם הקציר הוא לצורך [[מספוא|מזון גס]], אז כל חלקי הצמח נקצרים, ואם הקציר הוא למאכל אדם, אז נשאר בשדה הקש. לאחר מכן, באמצעות קומביין שונה, הקש מגובב, נכבש לחבילות ונמכר למטרת שונות, כגון : מספוא בעל איכות נמוכה, רפד לבעלי חיים, או בכמויות קטנות לכל מיני צרכים שונים ומשונים{{הערה|https://falcha.co.il/wp-content/uploads/2019/08/בועז-נוי-יחס-יבול-חומר-יבש-לגרעינים-בחיטה-2017.pdf}}.
בימי קדם היו החקלאים קוצרים את יבולם צבתים-צבתים באמצעות [[מגל]] או [[חרמש]] ומקבצים אותם ל[[עומר (חקלאות)|אלומות]]. האלומות הושענו האחת כלפי השנייה, עם ה[[שיבולת (בוטניקה)|שיבולת]] כלפי מעלה, ונערמו לגדיש במטרה לייבש את גרגרי התבואה. לאחר שיבשו הגרגרים [[אסיף|נאספו]] אלומות התבואה מן השדה ו[[דישה|נדושו]] ב[[גורן]]. התבואה אז [[זרייה|נזרתה]] ברוח במטרה להפריד את הבר מן המוץ והתבן.
| |||