צורת יסוד – הבדלי גרסאות

לדוגמה בתורת ההגה של השפה העברית, המילה מתברר [mitbarer] מושמעת מדברר [midbarer]. אך הייצוג היסודי של שתי צורות ההגיה נחשבת באזני השומע כצורת ההגיה של העיצור תּ - בהגיית //t// וכצורת ההגיה הצורנית של בניין התפעל ושורש בר"ר, כלומר מתברר /mitXaXeX/.

 

 

הצורה עם העיצור הקולי מופיעה בבירור במקרים בהם השורש פותח בעיצור ז /z/', עיצור בעל קוליות קולנית (ב[[סונוריות]] גבוהה), בהן יש אף שִׂיכּוּל אותיות, והצורה היסודית //mizdaXeX// היא גם הצורן הרגיל, למשל במילה '''מזדמן''' בבניין התפעל ושורש זמ"נ המושמע [mizdamen]. בהשמטת שיכּול האותיות [midzamen] ובסימון העיצור ז כאות שורשית, נמצא שצורת היסוד היא למעשה //midXaXeX//.

 

== מקור הביטוי והשימוש בו ==

 

* התומכים ב'''גישת הבחירה''' - לפיה [[צורן|הצורנים (המורפמות)]] והמילים ניתנים כרשימת חלופות, המסומנת כל אחת להקשר הנכון שבו היא תשמש, ורק בסוף לאחר שכל האחרים לא נבחרו, נבחרת ברירת המחדל (מלשון חידלון, כלומר באין החלטה אחרת).

אף שבסופו של דבר קיפרסקי תמך בגישה הראשונה דווקא, גישת הבחירה, שאינה נסמכת על צורת יסוד, המושג עצמו שימש במחקרים רבים.

 

במאמרי בלשנות מאז מאמרו של קיפרסקי, דנים בסיבות ובתנאים שבהם מופיע ו"צף" המופע השונה מצורת היסוד. הדיון מתמקד במקרים בהם ה'''ייצוג היסודי''' דומה דווקא לצליל שהופק למעשה, ובכל זאת הצורן הנחשב מתאים לו, שונה מהייצוג היסודי (שגם הופק).