אברהם חיים אדאדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
 
== תולדות חייו ==
נולד ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] שב[[לוב]] למשפחת רבנים. אביו היה רבי מסעוד חי אדאדי, סבו היה רבי [[נתן אדאדי]] מחבר ספר "מאורות נתן" ואבי סבו היה רבי [[מסעוד חי רקח]] מחבר הספר "[[מעשה רקח]]". שם אשתו שרה.
 
בהיותו נער צעיר נפטרו הוריו, והוא גדל בבית סבו רבי נתן אדאדי ולמד בישיבתו. תלמיד נוסף שלמד בישיבה היה רבי [[יהודה לביא]] (מצאצאי ר' [[שמעון לביא]]), שהיה אחד מרבותיו של רבי אברהם.
שורה 36:
 
בעקבות המצב הכלכלי הקשה בארץ נאלץ ר' אברהם לצאת לארצות הגולה על מנת להתרים את הנדיבים למען יושבי הארץ. במסעות נדודיו הגיע ל[[בבל]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[דמשק]], [[איטליה]] וארצות [[צפון אפריקה]].
 
בנו היה רבי שאול אדאדי. בעת שהותו בצפת היה עמו בקשרי מכתבים, העוסקים בדברי תורה שהתחדשו לרבי אברהם בארץ ישראל, ותשובות בהלכה לשאלות ששאל בנו.
 
בשנת [[תקצ"ז]] ([[1837]]) התחוללה [[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת אדמה בצפת]] שהחריבה את העיר, באותה העת שהה ר' אברהם ב[[ליוורנו]] שב[[איטליה]], לאחר מכן שב לטריפולי מכיוון שלא יכל לשוב לעירו צפת שנהרסה{{ביאור|הנוסע רבי [[ישראל יוסף בנימין]] ( "בנימין השני") המבקר בטריפולי בשנת 1853 כותב בספר מסעותיו [http://www.hebrewbooks.org/38963 ספר מסעי ישראל]: "עיר טריפולי עומדת על שפת ים התיכון... בעדת היהודים נמצאו אלף משפחות ולהם ארבעה חכמים הנקראים דיינים. הראש וראשון מהם ר' אברהם חיים אדאדי, השני ר' שלום אגב (עגיב) איש עיוור, השלישי ר' ראובן (ר' יוסף רובין) והרביעי ר' פרעאדיעה (ר' [[פרג'אללה דאבוש]], אביו של הרב [[רפאל דאבוש]]), לכולם יד ושם בידיעת התלמוד והפוסקים"}}.
 
בשנת [[תק"צ]] ([[1830]]) חזר רבי אברהם לעיר הולדתו טריפולי בהבטריפולי שימש כרב, כראש ישיבה וכ[[אב בית דין|אב]] [[בית דין]] שבין דייניו היו רבי [[חיים הכהן]], רבי [[פרג'אללה דאבוש]], רבי [[שלום עגיב]] ורבי [[יעקב מימון (רב)|יעקב מימון]].
 
בשנת [[תרכ"ה]] ([[1865]]) חזר רבי אברהם, שוב, לצפת וישב בה עד פטירתו. בשנות ישיבתו בארץ ישראל יצא רבי אברהם כ[[שד"ר]] בשליחות היישוב בצפת לקהילות יהודיות רבות בעולם ובהן [[מצרים]], [[עיראק]], [[איראן|פרס]], [[מרוקו]] ו[[תוניסיה]].
 
==משפחתו==
ביום [[י"ט בחשוון]] [[תרכ"ט]] (1869) בנו הצעיר בן 15 נפטר. עליו התאבל רבות וקונן קינה קורעת לב.
בנונישא לשרה. בנם היה רבי שאול אדאדי. בעת שהותו בצפת היה עמו בקשרי מכתבים, העוסקים בדברי תורה שהתחדשו לרבי אברהם בארץ ישראל, ותשובות בהלכה לשאלות ששאל בנו.
 
ביום [[י"ט בחשוון]] [[תרכ"ט]] (1869) בנו הצעיר בן 15 נפטר. עליו התאבל רבות וקונןוכתב קינה קורעת לב.
 
=== פטירתו ===
שורה 54 ⟵ 55:
בהיוודע מותו בעיר [[איזמיר]] שב[[טורקיה]] הספידו רבי [[אברהם פלאג'י]] בנו של רבי [[חיים פלאג'י]] ובספרו "אברהם את ידו" כתב: "וגם מעיר הקדש צפת ת"ו, אל הלקח ארון האלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם אדאדי זצ"ל...שהיה פסקן גדול מפורסם בעולם ושם מצינו ענוונותו שהיה שולח לאבונא מרנן ז"ל. דרך כתיבתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה...".
 
הוא נטמן בבית העלמין בצפת בחלקת הרבנים. ארבע שנים אחר כך נפטרה אשתו שרה, ונקברה סמוך לקברו.
 
ארבע שנים אחר כך נפטרה אשתו שרה, ונקברה סמוך לקברו.
 
== ספריו ==