הנס אייזלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא כתבתי זאת בתקציר העריכה שם, אך מי ש-auferstanden aus Ruinen היא גרמניה, לא ה"אנחנו" הדוברים בשיר
שורה 13:
הקריירה המבטיחה של אייזלר ב[[ארצות הברית]] נקטעה עקב [[המלחמה הקרה]]. הוא היה מהראשונים ששמם הוצב ב"[[הרשימה השחורה של הוליווד|רשימה השחורה של הוליווד]]" על ידי מנהלי אולפני הצילומים. בשתי חקירות שערכה [[ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקאית]] הואשם אייזלר בהיותו "[[קרל מרקס]] של המוזיקה" ו"הסוכן הסובייטי הראשי בהוליווד". תומכיו של אייזלר – לרבות השחקן [[צ'ארלי צ'פלין]] והמלחינים [[איגור סטרווינסקי]], [[אהרן קופלנד]] ו[[ליאונרד ברנשטיין]] – ארגנו [[קונצרט]]י צדקה לשם גיוס כספים למימון הגנתו – אך הוא שולח בחזרה לאירופה כבר בתחילת שנת [[1948]]. שירו של [[וודי גאת'רי]], "Eisler on the Go", שלא הוקלט, ועובד מאוחר יותר על ידי [[בילי בראג]] ולהקת "[[וילקו]]" (Wilco) באלבום "Mermaid Avenue", הוא שיר מחאה על גירושו של אייזלר.
[[קובץ:Nationalhymne der DDR.jpg|ממוזער|המנון גרמניה המזרחית]]
אייזלר שב לגרמניה והתיישב ב[[ברלין המזרחית]], שם הלחין את "[[המנון גרמניה המזרחית|קמנומחורבות לתחייה מההריסותקמת]]" ("Auferstanden aus Ruinen") - המנון [[גרמניה המזרחית]]: מחזור של [[ליד|שירים]] בסגנון [[קברט]] למלות שירים [[סאטירה|סאטיריים]] מאת [[קורט טוכולסקי]] ו[[מוזיקת ליווי]] ל[[תיאטרון]], לסרטים ול[[טלוויזיה]]. יצירתו השאפתנית ביותר מאותה התקופה, [[אופרה]] מודרנית על נושא [[פאוסט]], הותקפה על ידי ה[[צנזורה|צנזורים]] ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] ומעולם לא הושלמה. למרבה האירוניה, חמש שנים לאחר גירושו מארצות הברית, אייזלר אולץ שוב להעיד ב[[שימוע]]ים שבהם נאמנותו המדינית הייתה מוטלת בספק. אף על פי שהמשיך לעבוד כמלחין וללמד ב[[קונסרבטוריון]] של ברלין המזרחית, גדל הפער בין אייזלר לפקידי ה[[תרבות]] של מזרח גרמניה בעשור האחרון ל[[חיים|חייו]]. אייזלר מעולם לא התגבר לחלוטין על מותו של ברכט בשנת [[1956]], ושנותיו האחרונות התאפיינו ב[[דיכאון]] ובבריאות גופנית הולכת ומתרופפת.
 
הנס אייזלר נפטר במזרח ברלין ונקבר ליד ברכט ב[[דורותיאנשטאדט|בית הקברות דורותיאנשטאדט]] (Dorotheenstadt).