יהדות מינסק – הבדלי גרסאות

כבר במאה החמש עשרה הייתה מינסק המרכז המסחרי החשוב ביותר בבלארוס. לפי רבי [[אברהם חיים שאבאד]] בספר תולדות הימים כבר בהיווסדות העיר בשנת [[10661067]], [[ד'תתכ"ו]], היו בה יהודים.{{הערה|אברהם חיים שאבאד, [https://hebrewbooks.org/36969 תולדות הימים], הקדמה.}} ידוע בוודאות כי בשנת [[1489]] כבר היו יהודים בעיר, כאשר ישנה עדות על יהודי שהתמנה על גביית דמי ה[[מכס]] במינסק מטעם השלטון ה[[ליטא]]י, אולם אין זה ראיה שלא הייתה התיישבות קדומה אף יותר.{{הערה|שם=עמוד 14|דוד כהן ו[[שלמה אבן-שושן]],''' מינסק עיר ואם''', [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=154388&pagenum=3 חלק א'], יהדות מינסק מראשיתה ועד 1917, ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל בית לוחמי הגטאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, [[ה'תשל"ה]], עמוד 14.}} מוצא היהודים שהגיעו לעיר נתון במחלוקת ככל [[יהדות מזרח אירופה]], שהגיעו מ[[מערב אירופה]] או מהמדינה הכוזרית, לשם הגיעו ישר מ[[ארץ ישראל]] או מ[[בבל]].{{הערה|דוד כהן ו[[שלמה אבן-שושן]],''' מינסק עיר ואם''', [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=154388&pagenum=3 חלק א'], יהדות מינסק מראשיתה ועד 1917, ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל בית לוחמי הגטאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, [[ה'תשל"ה]], עמוד 12.}} בשנת 1495 גורשו על ידי [[הדוכסות הגדולה של ליטא|דוכס ליטא]] [[אלכסנדר יגיילו]] כל יהודי ליטא, כולל יהדות מינסק, לפולין.{{הערה|ד"ר הרצל ברגר, עבודת גמר לשם קבלת דוקטורט ב[[אוניברסיטת פרידריך שילר בינה|אוניברסיטת יאנה]] בגרמניה. הובא ב: דוד כהן ו[[שלמה אבן-שושן]],''' מינסק עיר ואם''', [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=154388&pagenum=3 חלק א'], יהדות מינסק מראשיתה ועד 1917, ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל בית לוחמי הגטאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, [[ה'תשל"ה]], עמוד 14, הערה 7.}} הסיבה לגירוש היה אי סיפוק היהודים מספיק כסף במעמד [[עבדי האוצר]]. כשנבחר אלכסנדר ל[[מלך פולין]], בשנת 1501, הוא אישר את חזרת היהודים לעריהם תמורת מס מיוחד. קיים מסמך משנת 1511 שבו [[זיגמונט הראשון, מלך פולין]] מבקש ממוכס יהודי בשם "שמשון" לפטור מס מנזר במינסק.{{הערה|שם=עמוד 14}} קיים גם מסמך משנים אלו המתיר ליהודים לרכוש אדמה.{{הערה|אוסף התעודות הוילנאיות של החברה הארכיאוגרפית, כרך 17, מספר 83.}} ההתיישבות בעיר מינסק פתחה את ההתיישבות היהודית בשאר חלקי בלארוס כשהחל משנת [[1506]] היא התרחבה גם ל[[פינסק]] שבדרום המדינה ומשם לכל חלקיה. מאוחר יותר נוצרה קהילה של ממש כאשר החלו יהודים להתיישב בעיר ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. ב-[[1579]] המלך [[סטפאן באטורי]], מלך פולין, אף הוציא כתב זכויות ובו אישור מיוחד ליהודים לסחור בעיר, דבר אשר נאסר עד אז. המטוטלת נעה שוב כשב-[[1606]] נאסר עליהם לפתוח חנויות ולעסוק במסחר בעיר, וב-[[1683]] שוב אושרו זכויותיהם והותר להם לרכוש מקרקעין בכיכר השוק ובכל מקום אחר בעיר.