חוקה – הבדלי גרסאות

בהתאם לאמור ב[[מגילת העצמאות]], נבחרה [[הכנסת]] הראשונה כ[[האספה המכוננת|אספה מכוננת]], שהייתהשתפקחדה אמורההעקרוני היה לכונן חוקה ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. לאחר המאבק על החוקה שהתנהל בשנותיה הראשונות של המדינה, החליטה הכנסת ב-[[13 ביוני]] [[1950]] שלא לכונן חוקה מיידית, אלא לחוקק [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן - החלטה זו מכונה "[[פשרת הררי]]".

[[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], קבע ב[[פסק דין בנק המזרחי|פסק דין '''בנק המזרחי''']]''',''' שחוקי היסוד הםהינם בגדר חוקה למדינה, וזו הייתה הגישה המקובלת במשך כל כהונתו בתפקיד זה. עם המתנגדים לגישה זו נמנה עמיתו, שופט [[בית המשפט העליון]], [[מישאל חשין]].