דימות תהודה מגנטית – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
(MRI לא עושה שימוש בקרינה מייננת, ולכן המשפט על הקרינה מיותר)
אין תקציר עריכה
 
==בישראל==
בשנת [[2009]] פעלו בישראל עשרה מכשירי הדמיה. זהו שיעור של מכשיר אחד ל-700 אלף נפש. בשל התור הארוך, מופעלים חלק מהמכשירים 24 שעות ביממה, ולעיתים אף בשבתות{{הערה|1={{הארץ|דנה ויילר-פולק|בגלל משרד הבריאות: קופות החולים לא מאשרות בדיקות MRI לגילוי סרטן השד|1.1528816|28 בינואר 2009}}}}. ב-2012, היו בישראל 14 מכשירי MRI נייחים וארבעה מכשירים בניידות שמסתובבות בין בתי החולים בפריפריה{{הערה|1={{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|קופון חולים: המדינה מאריכה את התורים לבדיקות MRI כדי לחסוך כסף|3575965|3 ביולי 2012}}}}. בהתייחס להשוואה בין ה-[[MRI]] ל-[[CT]], בדיקת ה-[[MRI]] עדיפה על ה-[[CT]] לאור היחס הפיחותי בקרינה והפגיעה האפשרית בפגיעה בחוזקת העצמות, עיניים, ויכולתו הקוגניטיבית של האדם. לאחר מינויו של [[יעקב ליצמן]] לשר הבריאות הוא קידם רכישת אחד עשר מכשירים חדשים (שנוספו לעשרה מכשירים שהיו לפני כן){{הערה|https://www.health.gov.il/newsandevents/spokemanmesseges/documents/mri-nationalprogram-moh.pdf}}. חולים הנדרשים לבדיקת MRI עלולים לחכות חודשים לתורם. דבר הפוגע באיכות בריאותם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5428394,00.html|כותרת=השוואה בין קופות החולים: כמה זמן תמתינו לבדיקות?|אתר=ynet|תאריך=2018-12-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-18}}</ref>.
 
==ראו גם==