חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 97:
* הוצאות על הבטחה של העברת מידע מהימן לצרכנים.
* פוליסות ביטוח חייבות לכלול כיסוי ל[[מניעת הריון|אמצעי מניעה]], [[בדיקת הריון]] ושרותים אחרים שקשורים לבריאות האישה ולהריון (צומצם על ידי בית המשפט העליון וממשל טראמפ).
; תת -פרק 2
* הבטחת גישה מיידית לאנשים בעלי בעיות רפואיות קודמות על ידי יצירת תוכנית זמנית (עד 2014) עבורם, והקצאה של 5 מיליארד דולר לצורך זה.
* תוכנית זמנית שעוזרת למעסיקים לספק פוליסות ביטוח לאנשים בגילים 55–64 אשר [[פרישה לגמלאות|פרשו מוקדם לגמלאות]]. לתוכנית הוקצו 5 מיליארד דולר.
* יצירת [[פורטל]] [[אינטרנט]] כדי לסייע לצרכנים להשיג ביטוח ולקבל מידע על האפשרויות שקיימות עבורם בשוק.
; תת-פרק 3
* פוליסות ביטוח עבור יחידים וקבוצות קטנות יכולות להשתנות ממבוטח למבוטח רק בהתאם למבנה המשפחה, מיקום גאוגרפי, הערך של הפוליסה, גיל וצריכת [[טבק]].
* חובה על חברות הביטוח לקבל כל אדם או מעסיק שפונה כדי לרכוש ביטוח, שתוך תקופת זמן שנתית שמוגדרת כתקופה לרכישת ביטוח.
* הבטחת האפשרות של מבוטחים שאיבדו ביטוח בגלל אירוע משמעותי בחייהם לרכוש ביטוח גם מחוץ לתקופה המיועדת לרכישת פוליסות שנתיות.
* חובה על חברות הביטוח לאפשר למבוטחים לחדש את הפוליסה שלהם, מבלי להתייחס למצבם הרפואי או למידת השימוש שלהם בשירותים רפואיים כאלה או אחרים.
* איסור על מניעת ביטוח על בסיס בעיות רפואיות קודמות.
* איסור על אפליה בגלל מצב בריאותי.
* איסור אפליה כלפי ספקי בריאות.
* איסור על תקופת המתנה של יותר מ-90 ימים.
 
==יישום החוק==