טיוטה:קהילת יהודי אוברדורף-בופפינגן – הבדלי גרסאות

 
 
=== ראשית הקהילה ===
היהודים נזכרים לראשונה בבופפינגן בשנת [[1241]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=פרופ' יוסף ולק|שם=פנקס הקהילות|מו"ל=יד ושם|שנת הוצאה=תשמ"ה|כרך=שני: וירטמברג-הוהנצולרן-באדן|עמ=31|ISBN=9789653082861}}</ref>. כמו רבים מקהילות [[מערב אירופה]], גם בבופפינגן נגדעה הקהילה בשנת [[1349]], עקב [[אנטישמיות בימי המוות השחור]]. לקראת סוף [[המאה ה-14]] החלו לחזור יהודים יחידים לעיר, אך הם גורשו שוב ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]].
 
בשנת 1510 התיישבו היהודים הראשונים באוברדוף, בשטח שהיה שייך לרוזנים פון אטינגן<ref name=":0" />. במאה הזאת מוזכרים חלק מיהודי הכפר כמשתתפים ביריד ב[[נורדלינגן]]. בשנת [[1659]] גורשו כל יהודי הכפר, אך הם הורשו לחזור אליו לאחר זמן לא רב. מעבר למיסים הרגילים ששילמו התושבים, היהודים נצרכו לשלם [[מס|מיסים]] נוספים בתמורה לשירותים שונים, אזרחיים וצבאיים. בנוסף לעיתים חידוש [[יהודי חסות|כתב החסות]] הותנה בתשלום מס גבוה. היהודים יכלו לעשות במרעה וכן לעסוק במסחר ומלאכה באופן מוגבל, כך שלא יפגעו ב[[חגי הנצרות|ימים הקדושים]] ל[[נצרות]] וכן ב[[גילדה|גילדות]] המקצועיות. מספר המשפחות היהודיות שהותרו לשבת בעיר היה מוגבל, אך במקרה של בן הכפר שהתחתן, היום מאשרים לעיתים את ישיבתו גם מעבר למכסה<ref name=":0" />.
 
לקראת סוף המאה ה-17 התאגדו יהודי האיזור לארגון "בני המדינה" של אטינגן, בראשות האיגוד עמד "רב המדינה". זהו בעצם התיעוד הקהילתי הראשון בכפר, שכלל העסקת מורים וחזנים מקומיים. עקב בעייה של קבצנים באיזור, לקראת סוף [[המאה ה-18]] העניקו השליטים חסות רק ליהודים בעלי רף רכוש מסוים. בשנים [[1704]] ו-[[1754]] הקימו השליטים שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] עבור היהודים, עליהם הוסיפו מס מיוחד.
 
=== התפתחות הקהילה ===
 
==הערות שוליים==