יהדות מינסק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 133:
כאשר בוצע שחזור האנדרטה לא נעשה שימוש במכונות וכל העבודה נעשתה בעבודת יד, תהליך שנמשך שמונה שנים. על פי התוכנית המקורית, האנדרטה הייתה אמורה להיות מפורטת יותר, אך בסופו של דבר נותרה בה אסתטיקה אקספרסיבית ונטולת צבעים לאומיים. הוא כולל דמויות של כנר, ילדים ואישה בהריון, המאפשרים ייצוג של אופי קולקטיבי. האנדרטה היוותה יעד לוונדליזם.<ref name="test">[http://obozrevatel.com/news/2005/8/17/35288.htm&usg=ALkJrhizUQdGczRgLsCZVwgY4oq80iFrPg In Minsk, a monument desecrated to Holocaust victims] (Russian)</ref>
==אישים מרכזיים בתולדות הקהילה==
=== רבני העיר ===
רבה הראשון של העיר מינסק היה כנראה רבי משה בן מרדכי, חתנו של רבי [[שבתי כהן]] (הש"ך). הוא נפטר בשנת 1696 ([[ה'תנ"ו]]).{{הערה|הרב משה צינוביץ, '''אישים וקהילות''', עמוד 471, הוצאת ד"ר רבקה רוקנשטיין, תל אביב, התש"נ.}} אחריו כיהן כרב העיר רבי ליבל בעל התוספות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.tog.org.il/m/Article.aspx?id=543|כותרת=Tog חדשות ותוכן יהודי - קהילת מינסק|אתר=www.tog.org.il|תאריך_וידוא=2021-06-16}}}} עם מותו כיהן בעיר רבי [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] - מחבר [[סדר הדורות]] ([[ה'ת"כ]], [[1660]] – [[ה'תק"ו]], [[1746]]). בזמן כהונתו של רבי יחיאל היילפרין פתח רבי [[אריה לייב גינצבורג]] ([[תנ"ה]] - [[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]], [[1695]]–[[1785]]) ישיבה בעיר, שיצא נגד שיטת הלימוד הפשטנית שלו. לאחר המחלוקת הוא עזב את העיר.
שורה 153 ⟵ 154:
אף על פי שבמינסק פעל תקופה מסוימת רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] ובמשך זמן מה אף קבוצת [[חסידי חב"ד]], רובם של בני העיר לא הושפעו מ[[תנועת החסידות]] ונמנו עם אנשי [[ההתנגדות לחסידות]].{{הערה|הרב משה צינוביץ, '''אישים וקהילות''', עמוד 473, הוצאת ד"ר רבקה רוקנשטיין, תל אביב, התש"נ.}}
===פרנסי העיר===
==מוסדות מרכזיים בקהילה==
| |||