חסידות גור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעות בכמות חסידים של הפלג בגור תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
באג רימון |
||
שורה 13:
'''חסידות גור''' היא [[חצר חסידית|החצר החסידית]] הגדולה ב[[ישראל]].{{הערה|ראו: {{בחדרי חרדים|משה ויסברג|נחשף: כמה מונה החסידות הגדולה בישראל|223028|19 בפברואר 2019}}}} החסידות קרויה על שם העיירה [[גורה קלוואריה]] הסמוכה ל[[וורשה]] שב[[פולין]], שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב [[יצחק מאיר אלתר]]. מרכז החסידות היה בפולין עד [[השואה]] והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. חסידות גור נפגעה קשות בשואה ומרכזה עבר לישראל, ובה הצליחה להשתקם.
חסידות גור מתאפיינת בהשפעה [[פוליטיקה|פוליטית]], [[תקשורת]]ית וחינוכית רבה (הבאה לידי ביטוי בעיקר במפלגת [[אגודת ישראל]], בכלי תקשורת חרדים וב[[החינוך העצמאי|חינוך העצמאי]]), ובסדרת תקנות ונוהגים בנושאי אירועי [[שמחה]], [[דירה|דיור]], [[זוגיות]], [[הפרדה מגדרית]] ו[[מיניות]]. מאפיינים נוספים של החסידות הם נאמנות ו[[משמעת]] לציווי האדמו"ר, פעילות ציבורית רחבה, מוסדות קהילתיים רבים, רווחה כלכלית יחסית ובהמשך החסידות על ידי אדמו"ר אחד, ללא פיצולי משנה המאפיינים חסידויות אחרות. בעבר הכילה החסידות גם אנשי [[פא"י]] וחסידים בלבוש מודרני, אך עם השנים התמעטו חסידים אלו וכיום החסידים משויכים ברובם המוחלט לאגודת ישראל ולבושים בלבוש האופייני לחסידות גור. הערך המוביל את החסידות הוא ערך ה'קדושה', שמשמעו החמרה בנושאי אישות וצניעות.
ה[[אדמו"ר]] הנוכחי הוא רבי [[יעקב אריה אלתר]]. החסידות מונה כ-12,000 משפחות בעולם, רובן הגדול בישראל.{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 205.}} בחסידות פלג נבדל, [[קהילת פני מנחם]], בהנהגת הרב [[שאול אלתר]], שבה
==היסטוריה==
שורה 140:
====החמרה בנושאי אישות====
חסידות גור ידועה בהקפדתה על הפרדה בין ה[[זוויג|מינים]] במגבלות על ה[[יחסי אישות (יהדות)|יחסים בין בני הזוג]]{{הערה|שם=רותם|{{הארץ|תמר רותם|אבירי השולחן הכפול|1.1176713|11 ביוני 2011}}}} ובהקפדה על "[[שמירת הברית]]". [[קו מהדרין|ההפרדה באוטובוסים]] החלה במידה רבה בהשפעת חסידי גור.{{הערה|שם=רותם}}
האדמו"ר החמישי, רבי [[ישראל אלתר]], קבע תקנות מחמירות בנושא היחסים בין הבעל ואשתו (המכונות "תקנות ל"ט", ראשי תיבות: ליל טבילה). התקנות מכונות בחסידות גור "[[יידישקייט]]" (תרגום מילולי: יהודיות). בין התקנות: חסיד לא ילך או יעמוד לצד אשתו ברחוב העיר ולא ישיח עמה בפומבי; לא יקראו אחד לשני בשמם; יש לקצר ככל הניתן ביחסי המין; אין לקיימם אלא פעמיים בחודש, אחת מהן בליל הטבילה והשנייה בליל שבת; הימנעות מקיום [[יחסי מין]] מספר חודשים לאחר הלידה; איסור על בני הזוג לגעת זה בזה או ליצור קרבה גופנית שלא לצורך קיום יחסים ואיסור על העברת חפצים מיד ליד בין בני הזוג.
תקנות אלו עוררו התנגדות גם בקרב רבנים, כמו הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] (הסטייפלר). הוא כתב מכתב בנושא באמצע [[שנות ה-60]], בעקבות מקרה של בנו של אחד מהאידאולוגים של [[צעירי אגודת ישראל]] שהפך לחסיד גור ובעקבות זאת נוצרו בעיות בינו לבין אשתו שלא הסכימה לנהוג לפי תקנות ל"ט. בעקבות התקנות המחמירות בתחום האישות נמנעו בנות מסמינרים בבני ברק להינשא לבחורים מחסידות גור, ובעיה זו הייתה אחד הגורמים להקמת סמינר מיוחד לבנות החסידות בעיר. בשנות השמונים כתב [[אמנון לוי]] שקיום התקנות נמצא בנסיגה, ושחסידים בגור אומרים שהן נועדו בעיקר ליחידים שיכולים לעמוד בהן ולא לכלל החסידות.{{הערה|אמנון לוי, החרדים, עמודים 127-126}}
שורה 218 ⟵ 220:
* {{הארץ|איילת שני|מומחית לחסידות גור: אצל הגוראים האינטימיות מנוגדת לאידיאולוגיה|1.2999430|7 ביולי 2016}}
* {{נענע10|[[ישראל רוזנר]], [[המקור (תוכנית תחקירים)|המקור]]|תחקיר "המקור" חושף: הסודות השמורים של חסידות גור|1221002|29 בנובמבר 2016}}{{קישור שבור|9.6.2021}} {{סרטונים}}
*[https://www.academia.edu/4919509/Kedushah_The_Sexual_Abstinence_of_Married_Men_in_Gur_Slonim_and_Toldos_Ahron Benjamin Brown, "Kedushah": The Sexual Abstinence of Married Men in Gur, Slonim and Toldos Ahron]
*נאוה וסרמן, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/152_vas.pdf חברת הקדושה - דגם חלופי לחברת הלומדים], [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה 152]], קיץ [[2014]], אתר [[יד בן צבי]]
* {{הצפירה|מ. סעליס|בין חסידים - ראש השנה בגור|1927/10/14|00501}}
| |||