פאני מנדלסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
אמה של מנדלסון העניקה לה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה. בגיל 13 מנדלסון יכלה לנגן בעל-פה את כל 24 קטעי ה[[פרלוד]] מתוך "[[הפסנתר המושווה]]" של [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]]. היא ביצעה אותם לכבוד יום הולדתו של אביה בשנת [[1818]].
מנדלסון נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס. בפאני, בדומה לאחיה, התגלו כישרונות מוזיקליים עילאיים כבר כילדה, והיא החלה להלחין מוזיקה. היא ואחיה חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם [[קרל פרידריך צלטר]], שהדריך אותם כיצד להלחין החל משנת [[1819]]. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם [[איגנץ מושלס]] וסר [[ג'ורג' סמארט]], התרשמו עמוקות משני האחים במידה שווה. ייתכן כי הושפעה משתי הדודות מדרגה שנייה שלה, פאני פון ארנשטיין ושרה לוי, ששתיהן היו חובבות מוזיקה. פאני פון ארנשטיין הייתה [[מצנט|פטרונית]] של [[סלון ספרותי]], ושרה לוי הייתה נגנית [[כלי מקלדת]] (פסנתר, [[צ'מבלו]] ועוד). היא למדה בברלין אצל [[וילהלם פרידמן באך]].
היא הוגבלה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהייתה גם נחלתו של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-[[1820]] "מוזיקה כנראה תהפוך למשלח ידו [של פליקס, אחיה], בעוד שלך זה יכול להיות וחייב להיות רק כקישוט". מאידך, אחיה תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה, אם כי מספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה, פאני מנדלסון סייעה לאחיה בביקורת בונה של יצירותיו.
| |||