דב לנדאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדור העתיד
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חוקר תרבות וספרות עברית|אחר=ראש [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]]|ראו=[[דב לנדו]]}}
{{אישיות
|שם=
שורה 5:
|תאריך לידה=[[1 באפריל]] [[1930]]
|תאריך פטירה=[[10 בדצמבר]] [[2013]]
|תמונה=[[קובץ:פרופ' דב לנדאו.jpg|200px|דב לנדאו]]
|כיתוב=דב לנדאו
|מקום לידה=[[הונגריה]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=[[בית העלמין סגולה]]
שורה 30 ⟵ 28:
 
==ביוגרפיה==
דב לנדאו נולד בשנת 1930 ב[[סגד]], [[הונגריה]], לאביו שמחה שהיה [[מו"צ]] ב[[קהילת יהודי סגד|קהילה היהודית]] האורתודוקסית, ולאמו מלכה, משפחתו הייתה משפחה [[יהדות חרדית|חרד]]ית [[ציונות|ציוני]]ת, למד ב[[תלמוד תורה|חדר]], בבית-ספר ובישיבה. בזמן [[השואה]] עבד כעובד כפייה ואחר כך שהה ב[[ברגן-בלזן]] וב[[טרזיינשטט]]. ב-1945 עשה כששה חדשים בהכשרת בני עקיבא - כפר הנוער הדתי בדסק. משם יצא למחנות שארית הפליטה בגרמניה ([[לייפהיים]]), ובסוף שנת 1946 עבר [[צרפת|לצרפת]] כדי לחכות לעליה. עלה בעליה אי-ליגלית באנית [[ההעפלה |המעפילים]] "[[המעפיל האלמוני (אוניית מעפילים)|המעפיל האלמוני]]", אך נתפס על ידי הבריטים ונשלח ל[[קפריסין]], שם למד בישיבת בני עקיבא שבמקום. ב-[[1947]] עלה לארץ, למד ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה|ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]] ובבית הספר החקלאי "[[כפר הנוער הדתי]]", ושירת ב[[צה"ל]]. למד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] [[ספרות]], [[פסיכולוגיה]], [[תנ"ך]] ו[[פילוסופיה]], ובשנת 1968–1969 למד [[צרפתית]] ו[[תולדות האמנות]] ב[[אוניברסיטת גטה]] ב[[שטרסבורג]]. בין מוריו הבולטים: הרב [[משה צבי נריה]], הרב [[אריה בינה]], פרופסור [[ברוך קורצווייל]] שהדריכו בעבודת הדוקטור על התפתחות הסונטה העברית, ופרופסור [[נחמה ליבוביץ]] שאצלה סיגל את החשיבה הלוגית הפרשנית.
 
במקביל לימד במגוון רחב של מסגרות, בחינוך היסודי (בכפר הרואה וביישובי ספר), בחינוך התיכוני ([[ישיבת נחלים]], [[תיכון צייטלין]], ועוד) והעל-תיכוני ([[מכללת תלפיות]], [[מכללת ירושלים לבנות]] ו[[מכללת אורות]]). בשנת 1966 החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן, עד יציאתו לגמלאות ב-[[1999]]. היה מרצה אורח ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] (1973-1975), פרופסור אורח ב[[אוניברסיטת ליון]] ב[[צרפת]] ([[1980]]), בסמינר לרבנים ב[[בודפשט]] ובאוניברסיטת פייץ' בהונגריה ([[1992]]). בשנת [[1980]] עלה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת [[1991]] עלה לדרגת [[פרופסור מן המניין]]. שימש גם כראש המחלקה ל[[ספרות משווה]] ([[1997]]-1999). בשנת [[1971]] קיבל את פרס נורדאו לספרות ובשנת [[2006]] נבחר כ"יקיר החינוך הדתי". פעמים מספר שימש שופט לפרסים, בהן פעמיים כשופט ל[[פרס ביאליק]] ([[1982]], [[2004]]).