קהילת יהודי קלוצ'ה – הבדלי גרסאות

קהילת יהודי '''[[קלוצ'ה|קלוצ'ה(Kalocsa)]]''' עיירה במחוז פאשט-פיליש-שולט קישקון. 25 ק"מ מהעיר באיא(Baja). אוכלוסייה(1941):12,431.

השטח כולו היה בבעלותה של הכנסייה הקאתולית, וזו לא הייתה מעוניינת ביהודים או בבני דתות אחרות. רישיונות כניסה לסוחרים יהודים ניתנו רק בימי השוק. היהודים הראשונים התיישבו במקום בסוף המאה ה18ה-18, אולם מספרם נשאר מצומצם. רק אחר שדוכאה המהפכה ההונגרית, ב1849ב-1849, החל לגדול הישובהיישוב היהודי בק'. ובסוף המאה ה19ה-19 נפקדו במקום קרוב ל1000ל-1000 יהודים. לאחר מכן, החל מספרם יורד בהדרגה, וערב השואה ישבו בק' כשליש מן היהודים שהיו בה כמה עשרות שנים קודם לכן. רוב יהודי ק' התפרנסו ממסחר. ב1929ב-1929 נמנו ביניהם: 82 סוחרים, 4 סיטונאים, 2 מורים, ויותר מעשרה פקידים. שני הבנקים החשובים בק' נוסדו בידי יהודים ופקידיהם היו אף הם ברובם יהודים.

הקהילה נתארגנה ב1853ב-1853, וב1855וב-1855 נוסדה החברה קדישא. מוסדות סעד אחרים במקום היו אגודות נשים (נוסדה ב1890ב-1890), חברת נעורים(1900) וחברה לעזרת עניים. בשירות הקהילה היה גם רב, החל מ1852מ-1852. עם פילוג הקהילות בהונגריה ב1869ב-1869, הגדירה ק' עצמה כניאלוגית. ב1872ב-1872 פרשה קבוצת חרדים וייסדה קהילה אותודוכסית, אשר לא החזיקה מעמד אלא שנים מספר. בית הכנסת נבנה ב1861ב-1861, וסיומו הכספי של הארכיהגמון של ק'. בית הספר הוקם ב1842ב-1842 וב1853וב-1853 היו בו 4 כיתות. שנתיים לאחר מכן עבר המוסד לבניין חדש, כשמספר תלמידיו 120, ומספר מוריו 4. עם הירידה במספר היהודים בק', בראשית העשור השלישי של המאה ה20ה-20, נתדלדל המוסד מתלמידיו, עד כי לא נותרו בו אלא בודדים, ואך בקושי החזיק מעמד. במלה"ע האחת נפלו 24 מבני קהילת ק' בחזיתות השונות, אך משפחותיהם לא קיבלו מהשלטונות את העזרה שהגיעה להן לפי החוק.

עם התפתחותם הכלכלית והמקצועית של רוב יהודי ק', וצמצום מספר הנוצרים שעבדו כפקידים ממשלתיים ועירוניים, התפתחו רגשות איבה כלפי "היהודים המצליחים". רגשות אלו הגיעו לשיאם בעת "הטרור הלבן", סמוך לאחר מלה"ע האחת. בעת ההפרעות שהתחוללו בק' נרצחו 5 יהודים, ובתוכם ילדה בן 4. הפקידות העויינתהעוינת נטלפה ליהודים בכל מיני תאונות שווא. יהודים רבים נאסרו בלא עוול בכפם, בריונים רגמו באבנים את ביהכ"נ וסתם בתי יהודים. גם כאשר שככו הרוחות במדינה הוסיפה ההסתה האנטי-יהודית לפעול בק', לוחות המודעות מלאו סיסמאות אנטישמיות, וכן דפי העיתון המקומי, ומעל הבמות הציבוריות השונות נשמעו נאומי שטנה והסתה.

ב1942ב-1942 גויסו הצעירים היהודים לעבודות כפייה, ונשלחו לחזיתות בהן נספו רובם. במארס 1944 הגיע צבא גרמני לק'. האוכלוסייה הנוצרית שיתפה פעולה עם הגרמנים, ולגסטאפו הגיעו מאות הלשנות על יהודים, שבעקבותיהן נעצרו רבים. עניים ועשירים הוצאו מבתיהם. ונשלחו למקום לא נודע, ומאז נעלמו עקבותיהם. מאוחר יותר נודע כי שולחו לאושוויץ. הגדילו לעשות בריוני סאלאשי, שהשליטו בקרב יהודי המקום אוירה של טרור. בסוף מאי הוקם הגטו בק', שהצטמצם לשני רחובות בלבד, ובו רוכזו כל יהודי המקום. בתחנת פלפל עזובה בק' רוכזו יהודי ישוביםיישובים אחרים בנפות בק'.

חזרו כמה עשרות מעובדי הכפייה, שהצליחו לברוח ממחנותיהם בטרם נמסרו לאנשי ס"ס. החוזרים שיפצו את ביהכ"נ וניקו את בית העלמין, ובעזרת כספי ה"ג'וינט" אירגנוארגנו חיי קהילה צנועים. גם פעילות ציונית נתארגנה. ב1948ב-1948 הוקם גל עד לזכר הקדושים, שחולל כעבור כמה חודשים בידי אלמונים. למרות האוירההאווירה האנטישמית, גדל מספר נישואי התעורבת במקום. יהודים אחדים היגרו לארצות הברית או עלו לישראל.