|
בסביבות שנת [[1950]], בגיל 78, הוא איבד את ראייתו. למרות זאת הוא המשיך לבצע את מטלותיו כמיטב יכולתו והמשיך לכהן כרב הראשי של יהודי מצרים עד פטירתו בשנת [[1960]].
עוד קודם לכן, בשנת [[1947]] הוצרךנזקק הרב אפנדינחום לסיוע בעבודתו, ובשל כך עבר [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] ל[[מצרים]], לבקשתו של [[הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל]], שם היה סגנו של הרב אפנדינחום ואב בית דין. במצרים מצא מחויבות דתית חלשה, שנבעה בין היתר אף מההנהגה הדתית והרבנות, שהייתה מחויבת מאוד לשלטון המקומי, ולנכבדי העדה שהיו חילוניים ובעלי השכלה מערבית,. ומתוךהרב כךנחום אפנדי מצא הרב אפנדי את עצמו ביחסי אהבה-שנאהבמחלוקות עם הרב עובדיה יוסף, בשל הרפורמות המחמירות ותיקוני מצב הדת שהעביר האחרון. לבסוף הרב עובדיה יוסף שראה שאין בכוחו לעמוד בפרץ כלפי הרב אפנדינחום התפטר מתפקידו.
במהלך חייו הוא זכה לאותות כבוד מארצות שונות; אות [[המסדר הסולומוני]] של אתיופיה ([[1908]]), אות [[מסדר המג'ידיה]] ([[1909]]) ואות [[מסדר אוסמאני]] ([[1916]]) של האימפריה העות'מאנית, אות [[מסדר פרנץ יוזף]] של הקיסרות האוסטרית (1916) ואות [[לגיון הכבוד]] של [[צרפת]] ([[1935]]).
==תמונות==
<gallery>
קובץ:Haim Nahum (FL12175919).jpg|250px|הרב חיים נחום אפנדי, העשור השני של המאה העשרים
קובץ:Rabbi Haim Nahum Visit in Petah Tiqwa (FL19165870).jpg|250px|קבלת הפנים החגיגית שנערכה לכבוד הרב חיים נחום אפנדי, הרב הראשי של הקיסרות העות'מאנית, בעת ביקורו בארץ ישראל, בבית ראש ועד המושבה [[פתח תקווה]], חיים כהן. במרכזהרב התצלוםחיים נחום (יושב בראש השולחן) נראה הרב חיים נחום. עוד נראים בתצלום:ולצידו ראש הוועד, חיים כהן; רעייתו, בלה כהן; [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]; [[מנחם שינקין]] ואחרים, 26 ביוני 1910
קובץ:Haim Nahum & Muhammad Naguib.jpg|250px|הרב חיים נחום אפנדי עם [[נשיא מצרים]] [[מוחמד נגיב]]
</gallery>
==ספריו==
|
